החניכה הריאלית היא נקודת החיבור בין עולמו הרגשי של התלמיד, הסביבה החברתית והמעשה הלימודי. הפרט – התלמיד – במוקד תהליך החניכה, אולם לרשת החברתית שבה הוא מצוי, יש משמעות מכרעת.
המורה-החונך תומך ומאפשר את תהליכי ההתפתחות של התלמידים כיחידים וכקבוצה מתוך עמדה של אכפתיות, הקשבה ופתיחות. הוא מזמן תהליך דיאלוגי שבו שותפים התלמיד והחונך. יחד הם לומדים להפיק משמעות מסיפורי החיים שמביא התלמיד, במסגרת שיחות אישיות פתוחות. מוקד השיחות הוא צורכי החניך, התלבטויותיו, תחומי העניין שלו וכל מה שהוא בוחר לשתף בו.בתהליך הקבוצתי התכנים עולים מתוך ההתרחשות ומתמקדים בתלמידים ובעולמם. התהליך הקבוצתי מזמן למידה וביטוי עצמי, רכישה של כישורי חיים ושיפור של יכולות למידה. החונך עובר ממעמד של מיישם הפעלות חיצוניות ונתונות מראש לשעות מחנך, למבוגר משמעותי הממוקד בעולמם של התלמידים כפרטים וכקבוצה ומזמן להם מרחב לצמיחה, להתפתחות ולבירור שאלות של זהות באמצעות קבוצת השווים.
החניכה מעצבת מסגרת שבה יש מקום לכולם, שבה רואים את כולם, לא רק את ה"קצוות". היא מקנה כלים ומעודדת לעצמאות וללקיחת אחריות.
לזכרם