בוגרת החודש: סיגל סנדקה

ספרי על עצמך:
שמי סיגל סנדקה, בת 24. נולדתי וגדלתי בחיפה. יש לי שלושה אחים, אחותי הקטנה לומדת בכיתה י' בביה"ס הריאלי. אני בת למשפחה יוצאת העדה האתיופית. אוהבת לטייל, לקרוא ספרים, פילוסופיה, פסיכולוגיה ועוד…
לאחר סיום לימודי בביה"ס הייתי חניכה כשנה במכינה הקדם צבאית "גליל עליון" – קבוצת כפר הנשיא. בצבא שירתתי כמדריכה חיילת בפנימייה חינוכית-טיפולית בקריית יערים.
לאחר השחרור גרתי בערבה במשך שנתיים בהן הדרכתי נערים, עבדתי בגן ילדים, טיילתי, חוויתי ונהנתי, לאחר מכן חזרתי לחיפה והדרכתי במכינה קדם צבאית – מכינת גל.
יש בי אהבה גדולה לעולם החינוך והמנהיגות, אני עוסקת בפעילות חברתית ומשתדלת לתרום במה שאני יכולה.

איך "התגלגלת" ללמוד דווקא בביה"ס הריאלי?
הגעתי לריאלי דרך פרויקט שמטרתו לשלב את יוצאי אתיופיה בבתי הספר, ולמדתי במחזור הראשון של הפרויקט.
יחד עם חברים נוספים התחלנו תהליך שנמשך כשנה, ובסיומו שרה, אברהם ואני נכנסנו ל"משפחה" – התחלנו ללמוד בכיתה א' בביה"ס.

ממה הכי נהנית בתקופת הלימודים?
הכי נהניתי מהחברים: מחזור צ"ג הוא כמו משפחה. התקופה בבית בירם זכורה לי במיוחד כתקופה מדהימה, שבה עשינו הרבה דברים יחד: צחקנו, בכינו, התבגרנו, נהננו בטירוף – ובין היתר גם למדנו…

האם יש חוויה מיוחדת שזכורה לך מביה"ס?
אני חושבת שבאופן כללי מצד החברים, תמיד הרגשתי שווה בת שווים למרות שהגעתי משכונה אחרת והצבע שלי שונה. החברים שלי נתנו לי תמיד להרגיש חלק, אף פעם לא פחות או יותר מהם. למרות התדמית ה"אליטיסטית" שיש לפעמים לתלמידים בבית הספר, בסופו של דבר יש הרגשה של משפחה, והיה לי טוב עם החברים.

האם יש בבית הספר אישיות שהשפיעה עליך במיוחד?
שושי עידן כמובן (בתקופת לימודיה של סיגל ניהלה שושי את סניף היסוד באחוזה. בתפקידה האחרון שימשה כסמנכ"לית לפדגוגיה, ולאחרונה פרשה לאחר 47 שנות חינוך. ג.ט.).
שושי, שהיא הוגת הפרויקט, הפכה עם הזמן להיות האמא השניה שלי.
היא דחפה אותי לעשות את הדברים שאני אוהבת ותמיד דאגה שתהיה לי האפשרות לעשות זאת, בין אם אלה חוגים, הצופים, חברים, משלחות ועוד.
שושי הייתה תמיד קשובה וידעה להכיל, לכעוס כשצריך, "לשבת" עלינו שנעשה שיעורי בית ועבודות ושנסדר את התיק. אבל הכי הכי – היא תמיד דאגה לאהוב ולטפח את היתרונות והמעלות שלי.
היא הכניסה אותי לא רק למשפחת הריאלי, אלא גם למשפחה הפרטית האישית שלה, שהם כיום חלק אינטגרלי מהמשפחה שלי.
הרבה ממה שאני היום או שואפת להיות בעתיד, אני חבה לשושי.

מה בחרת ללמוד בתיכון והאם הבחירה השפיעה על המשך דרכך?
בתיכון למדתי בהרחבה תקשורת, קולנוע ודיפלומטיה ציבורית (במסלול תקשורת והסברה), וכך גיליתי את עולם ההסברה והדיפלומטיה. העולם הזה מאוד עניין אותי, לכן המשכתי בו והשתתפתי במשלחות, בבית הספר ובשותפות חיפה בוסטון, גם במהלך המכינה. בצבא השתתפתי ב"תגלית".
תמיד נעתי בין האהבה לעולם הזה לאהבה לעולם החינוך, ולאחר שהדרכתי במסגרות שונות, החלטתי ללמוד תואר ראשון בממשל במרכז הבינתחומי – תואר המשלב בין מנהיגות, דיפלומטיה ופוליטיקה – כמה מהתחומים שמאוד מעניינים אותי ושאני שואפת לעסוק בהם בעתיד.
הבחירה שעשיתי בתיכון השפיעה, ללא ספק, על המקצוע שבחרתי.
התקופה בריאלי זכורה לי כתקופה מדהימה, מלאת קשיים וגם הצלחות, שעיצבה את אישיותי והשאירה חוויות, זכרונות ורגעים שילוו אותי לכל החיים.

פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.