תיכון אחוזה - בית הספר למדעים ולמנהיגות

בית הספר הריאלי העברי בחיפה
תיכון אחוזה – בית הספר למדעים ולמנהיגות
הראל 19, חיפה 3455530
טל: 04-8247582 פקס: 04-8260803
[email protected]

תיכון אחוזה - בית הספר למדעים ולמנהיגות

מנהלת: שלומית שקד

תוצרי פרויקטים

"ילדים, זהות והורים" - פרויקט בספרות לשכבה ז'

שאלה פוריה: יצירה ספרותית אודות יחסי ילדים והורים- מקדשת או מחללת?
רציונל: עולמה העשיר של הספרות נוגע בכל צעד ושעל בחיינו. אחד מהיבטי הכתיבה הספרותית הוא כתיבה של ילדים אודות הוריהם. במסגרת הכתיבה חושפים הילדים צדדים רחבים אודות הוריהם מהבחינה החיצונית, הפנימית, הערכית, החברתית, האישית ועוד. הפרויקט העמיד במרכז את הכתיבה של הילדים תוך דיון רחב ועמוק אודות חשיפת ההורים וההשלכות המגוונות הנובעות מכך. הפרויקט דן בפרשנות מנקודת מבט מאוחרת של הילד- כתיבה רטרוספקטיבית. דרך נקודת המבט של הילד הבוגר נבחנו עיצוב זהותו של הילד כאדם בכלל, וכילד להוריו בפרט.
תוצר: כתיבת סיפור קצר, הקראתו והנחייתו במסגרת "בית מדרש- ילדים והורים".
עיצוב כריכה לסיפור.
מורים מובילים: רונן וייס וליאת בלילה.

"פרשת השבוע שלי" - פרויקט בתנ"ך ובתרבות ישראל לתלמידי שכבה ז'

שאלה פוריה: פרשת השבוע בין זהות קולקטיבית לזהות אישית?! רציונל: פרשת השבוע מזמנת לנו יעדים לימודיים וחינוכיים רבי ערך – בקיאות ברצף הסיפור המקראי, היכרות עם ספרות מידרשית ועם אגדות קלאסיות המהוות נכסי צאן ברזל בתרבות היהודית, חיבור לפסוקים חשובים שיצרו ניבים וביטויים בשפה העיברית ועוד. יש הרואים בפרשת השבוע חלק מסדר היום הרוחני של עם ישראל לדורותיו. לימודי פרשת השבוע מאפשרים לתלמיד להתחבר לסדר היום הזה תוך לימוד וקריאה של טקסטים בהם עוסק עם ישראל בתקופות השנה השונות. באמצעות השתייכות אישית של כל תלמיד לפרשת השבוע האישית שלו כל תלמיד הרוצה להשפיע, לשנות ולעצב יוכל למצוא את החיבור המתאים לו. כמו כן, לימוד פרשת השבוע מכין את הלומד לקריאת התורה בבית הכנסת. כך הופך הילד למתפלל פעיל. וכן לימוד זה מביא את התלמיד לחוש "בקצב הזמן" היהודי. בקריאת הפרשה ולימודה אנו מחיים מחדש את סיפורו של העם היהודי- הסיפור שלנו. פרשת השבוע מהווה חלק משמעותי מטקס בת/בר המצווה היהודי. מטרת העבודה היא ליצור הזדמנות לעבודת חקר משמעותית בנושא פרשת השבוע שלי. תוצר הפרויקט: תערוכה. מורה מובילה: אפרת צוקרן.

"חוקרים תהליכי חיים" - פרויקט בביולוגיה לשכבת ז'

שאלה פוריה: אילו גורמים משפיעים על תהליכי חיים?
רציונל: ביולוגיה היא תחום במדע העוסק בחקר תופעות, מבנים ותהליכים ביצורים חיים. לכל היצורים החיים יש מאפיינים משותפים: נשימה, רבייה, הזנה, הפרשה, גדילה והתפתחות, תקשורת עם הסביבה ומבנה תאי. לכל היצורים החיים יש צרכים חיוניים, שהם משיגים מן הסביבה. המחקר בביולוגיה נערך על–פי השיטה המדעית.
תחום "מדעי החיים" הוא מאתגר ומתפתח בקצב מסחרר. מדי יום מתפרסמים גילויים חדשים, שייתכן ותהיה להם השפעה על האדם, על בריאותו, על איכות חייו ועל התנהגותו בעתיד. התפתחות הטכנולוגיה ושילובה במחקר הביולוגי מאפשרים לחקור שאלות שעד כה לא ניתן היה למצוא להן מענה. כל גילוי מעורר שאלות נוספות, שהדרך לפתרונן עוד ארוכה.
תוצרי הפרויקט:
התנסות בתהליך המחקר המדעי
דיווח על עבודת המחקר באמצעות הרצאה מלוות מצגת
מורה מובילה: סופי אביגדור

"כשהטבע כועס" - פרויקט בגאוגרפיה לתלמידי שכבת ח'

שאלה פוריה: האם אסון טבע הוא אסון בכל מדינה – מפותחת כמתפתחת?
רציונל: בעולמנו היום אסונות הטבע השונים הפכו לאקטואליים ולרלוונטיים מאחר שהם מותירים את חותמם על האדם, החברה והטבע לדורות. האסונות הם מהירים, דרמטיים ומעוררים עניין ציבורי ועל כן מדווחים בתקשורת חדשות לבקרים. חשוב שהתלמידים יבינו את התופעות שמאחורי החדשות, יחושו אחריות לעזור לנפגע ויפעלו לשם כך. העיסוק באסונות טבע גם יגביר את ההנעה ללימוד התחום כולו.
פרויקט: יצירת סרטון הסברה לאסון טבע נבחר (מאפיינים, תפרוסת התופעה, גורמי התהוות, הקשר לתופעות טבע אחרות, השלכות חברתיות-כלכליות, דרכי התמודדות בעולם המפותח ובעולם המתפתח-חיזוי והערכות).

מורות מובילות: איריס זליאט, דקלה קמה יחיא

"שדות הפרגים לנצח" - פרויקט בהיסטוריה ובאזרחות לשכבה ח'

שאלה פוריה: מלחמת העולם הראשונה – הפסד או ניצחון?
רציונל: השנה מלאו 100 שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, "המלחמה הגדולה", המלחמה שהייתה אמורה לסיים את כל המלחמות. מהלכה של המלחמה ותוצאותיה השפיעו באופן משמעותי על כל תחומי החיים. מלחמה זו הביאה לשינוי מהותי בסדרי עולם והכינה את הקרקע, לטוב ולרע, למציאות בה אנו חיים כיום. דוגמאות להשפעות ושינויים:
• תחום חברתי – שינויים במעמד האישה
• תחום מדיני – שינויים במפה המדינית של אירופה בעקבות נפילת אימפריות ותיקות ועליית מדינות הלאום
• שינוי פוליטי – התפתחות המשטרים הדמוקרטים ובמקביל היווצרות משטרים דיקטטורים וטוטליטריים
השפעתה הנרחבת של המלחמה באה לידי ביטוי גם במצבו של העם היהודי. בתקופת המלחמה נחתמו הסכמים והצהרות רבי משמעות, כמו הסכמי סייקס – פיקו והצהרת בלפור, שהיו נקודות ציון חשובות בדרך להקמת המדינה היהודית.
בסופה של המלחמה המתישה והקשה הוכרזו מנצחים ומנוצחים, אך האם כך היו פני הדברים?
מלחמת העולם הראשונה, שהותירה את אירופה חבולה והרוסה, העלתה לראשונה את הצורך במציאת דרכים אחרות לפתרון מתחים וסכסוכים בין כוחות שונים בעולם (פוליטיים, מדיניים, דתיים ואחרים). את הפתרון היעיל ביותר מנסים למצוא עד היום.
תוצרי הפרויקט:
תוצר הפרויקט היה לבחירתם של התלמידים בכפוף למספר תנאים:
1. כלל בתוכו תשובה לשאלה הפוריה
2. שיקף את מכלול התכנים אותם למדו התלמידים, ואת תוצרי הביניים עליהם עבדו לאורך תהליך הלמידה
3. ביטא את הבנת תלמידים
4. יוצג בתערוכה לציון 100 שנים למלחמת העולם הראשונה
דוגמאות אפשריות לתוצר מסכם של הפרויקט: עריכת סרטון למידה, מצגת אקטיבית של פאוור פוינט , תערוכה / מיצג אומנותי המתייחס לשאלה הפוריה, המחזת ועידת השלום בפריז, בניית סביבת למידה יצירתית, תכנון סיור באתרים הקשורים למלחמה בארץ ישראל ועוד.

מורות מובילות: דפנה מרק ושגית אנטוני.

"אדריכלות באזורי אסון" - פרויקט בגאוגרפיה לשכבת ח'

שאלה פוריה: כיצד ממתנים אסונות כתוצאה מפגיעת איתני הטבע?
רציונל: במציאות גלובאלית, האדם מחויב להתמודד עם תופעות מורכבות, הן בתחום האנושי והן בתחום הפיזי. אחד האתגרים המטרידים נוגע לאיתני הטבע, או בשמם הנוסף – "אסונות טבע". יכולתו של האדם להתמודד עם אותם אתגרים, נשענת (בין היתר) על שני תחומים בולטים: (א) הבנה גאוגרפית – כגון הבנת תהליכים שונים בגלובוס; (ב) הבנה פיזיקלית – כגון הבנה של התופעות הבסיסיות המניעות את הגלובוס על תהליכיו המגוונים.
הפן הגאוגרפי עוסק במיפוי המרחב וזיהוי תבניות ודפוסים המעידים על מכנים משותפים בו. בנוסף, הראייה הגאוגרפית מחדדת זיקות רב-מערכתיות (ראיית מאקרו) בין הגורמים האנושיים לאלה הפיזיים. התבוננות זו מסייעת בידי האדם להתמודד עם מציאות דינאמית ומשתנה.
הפן הפיסיקלי עוסק בזיהוי, אפיון וחקירה של תופעות יסוד (ראיית מיקרו) באמצעותן ניתן להסביר ולמדל את התופעות הפיסיות המורכבות (ראיית מאקרו) שבהן דנה הגיאוגרפיה. באמצעות אלה ניתן לנבא (בין היתר) את התרחשותם של ארועי אסון ולהציע פתרונות הנדסיים להתמודדות עימם.
הלמידה הבין תחומית, המתבקשת מן הנושא של תכנון אדריכלי לאיזורי אסון, מזמנת לתלמידים מעבר בין התבוננות מיקרו להתבוננות מאקרו על המציאות. באופן זה מתחדדות הזיקות בין תחומי הדעת ובין מחקר תיאורטי לתכנון יישומי. בדרך זו הלמידה של הגיאוגרפיה והפיסיקה מקבלת ערך ומשמעות.

בפרויקט:
• ניתוח גלובלי המבוסס על פריסה גיאוגרפית של אזורי אסון הנשען על תופעות יסוד פיסיקליות.
• הסבר אופן התרחשותן של תופעות טבע הרות אסון בזיקה למאפיינים פיסיקליים – רעידות אדמה, צונאמי, התפרצות הרי געש, סופות טרופיות, הצפות וכד'.
• חקר מקרה של אזור אסון ספציפי בהיבטים – פיזי ואנושי.
• חקר תופעות פיסיקליות המשמשות בסיס ידע להנדסת מבנים.
• שרטוט פתרון ברמת תכנון עירוני ובניית דגם כהצעה לפתרון הנדסי – דגם פיזי ובתוכנת SketchUp

מורה מוביל: ד"ר אורן קידר

"מרוץ מכוניות" - פרויקט בפיזיקה לתלמידי שכבת ח'

שאלה פוריה: כיצד שולטים (ללא שלט) בתנועה של מכונית?
רציונל: תנועה היא תופעה המאפיינת מערכות בכל מימד שהוא: מהחלקיקים הזעירים ביותר ועד היקום כולו על גרמי השמיים העצומים שבו.

השאלה, כיצד מתרחשת תנועה, אתגרה את האדם משחר ההיסטוריה. מאז ועד היום הבנתנו את התנועה הולכת ומעמיקה. פילוסופים ביוון העתיקה ניסו לתת תשובה לשאלה זו. הבולט מביניהם היה אריסטו. תפיסותיו עורערו על ידי גליליאו גליליי שהיה הראשון שהפעיל גישה שיטתית לחקר התנועה. על בסיס מחקריו המשיך את העבודה ניוטון, שפיתח מתמטיקה המאפשרת תיאור מדויק של התנועה וניסח שלושה חוקים המאפשרים להסביר כל תנועה קלאסית (במהירויות נמוכות משמעותית ממהירות האור) של גופים. את חוקיו של ניוטון מערער איינשטיין עם תורת היחסות הפרטית. תורה זו מרחיבה את תורת ניוטון גם למצבים בהם מהירות הגוף הנע קרובה למהירות האור.

ההבנה שלנו על אודות התנועה והאופן בו היא מתרישת ומשתנה מאפשרת לנו לפתח טכנולוגיות לפתרון בעיות.
תוצרי הפרויקט:
הפיסיקה כתחום מדעי מנסה להבין כיצד היקום עובד. מבחן ההבנה הוא יכולתנו לעשות שימוש בהבנה כדי לעצב את המציאות. התחבורה היא אחד התחומים בהם נעשה יישום מתמיד של הידע בפיסיקה. התוצר הוא מכוניות צעצוע.
סרטונים:
1. https://www.youtube.com/watch?v=LWRTQk77YKc
2. https://www.youtube.com/watch?v=SMoDu0jsqXs
3. https://www.youtube.com/watch?v=MEAwEb36YSo
4. https://www.youtube.com/watch?v=rtIAwffefb8
5. https://www.youtube.com/watch?v=0pQuch1RkK8
6. https://www.youtube.com/watch?v=WBwl000IuVA
7. https://www.youtube.com/watch?v=FkY5_mPyK-4

מורה מוביל:  גנאדי בודיק.

"השדרה החברתית"- פרויקט בתנ"ך ובתרבות ישראל לתלמידי שכבה ח'

שאלה פוריה: "התוכל להזיז שערי שמיים ולהישאר דומם? התוכל לתפוס ארבע כנפות תבל מבלי לפעול?"
רציונל: פיסת האדם את עצמו במרחב נעה בין שני קטבים. בקוטב האחד נתפס האדם כאפסי כארעי וכשולי ביחס ליקום ובקוטב האחר כמרכז ההתרחשות ותכלית הכול. מודעות האדם לאפסיותו וארעיותו מחייבת אותו לצקת דרך קבע משמעות ותוכן לחייו. משמעות זו הוא יוצר על ידי ניסיונותיו להבין את המציאות ולעצבה. בכך הופך הוא למרכז ההתרחשות הקיומית שלו. חשוב לציין שאין האדם יכול לשלוט במציאות חייו ולעצבה ללא הבנתה. כלל תחומי הדעת עוסקים בלימוד המציאות על בסיס התנסויותינו בה לשם בנייה של הבנה עמוקה יותר שלה. תפקידם הוא לשאול שאלות , לעורר עניין ודיון ולבחון מחדש את המציאות – ההתרחשויות הקיימת בחיינו ובסביבתנו.
תהליכי חשיבה דומים מעצבים את ההתבוננות שלנו על העולם הפיסי והחברתי. הם נובעים מהאופן בו מוחנו עובד ומהחינוך שקיבלנו לאורך השנים. כבני אדם אנו מורגלים בחשיבה מילולית- לוגית שעוזרת לנו לארגן את הקיים בדפוסים המקלים עלינו להבין את המציאות. בנוסף אנו עושים שימוש בכלים ויזואליים המהווים אמצעי פיזי לייצוג מרחבי של עצמים, מושגים, ותיאוריות, רעיונות מחשבות ורגשות. השפה הויזואלית משמשת בתחומי המדע לארגון מידע ולהבהרה של רעיונות ואילו בתחומי האומנות היא משמשת כערוץ ביטוי שהוא לעיתים קרובות עמום ומורכב.
יחד עם זאת, תחומי הרוח, היצירה האומנותית והמדע המדויק מחדדים ומדגישים גישות שונות מאד זו מזו להתייחסות לעולם ולמתן משמעות להתנסויותינו בו. בעוד שהמדע המדויק חותר לאובייקטיביות ללא פשרות עולם הרוח והיצירה האומנותית מכוונים דווקא להנכחה של נקודות המבט הסובייקטיביות של כל השותפים. בהעדר מודעות לזרות שבין התחומים אנו נוטים להשליך משמעויות מתחום לתחום מבלי לתת את הדעת לעיוותים התפיסתיים הנוצרים ולהשלכותיהם על הבנתנו את המציאות ויכולתנו להתערב בה ולעצבה. האמנות בשלבה יחד תחום דעת וערוץ ביטוי יכולה לשמש כמגשרת בין העולם הפיזי האובייקטיבי המגולם במדע הפיסיקה לבין העולם האנושי, החברתי, הסובייקטיבי המגולם בתרבות ישראל. האמנות מגלמת בתוכה את כל תחומי החיים וככזו מעצימה את קיומן של אמות מידה ותפיסות מציאות שונות זו מזו. הכרה בתהליכי החשיבה המשותפים הבסיסיים יחד עם חידוד ההבדלים הנגזרים מהגישות השונות של תחומי הרוח והמדע המדויק יאפשרו התבוננות מעמיקה יותר ומורכבת יותר על המציאות והזדמנות לכל לומד להכיר את עצמו ואת נטיות החשיבה שלו בזיקה להקשרים השונים שמזמנת לו מציאות זו.
הבנה של האדם את המציאות ואת עצמו בתוכה מאפשרת לו להשפיע ולשנות מציאות זו. יכולת זו צופנת בחובה אחריות גדולה שהרי בכוחה של הבנה זו לפתוח את שערי גן-עדן; אך באותה מידה ביכולתה לפתוח את שערי הגיהינום (מבוסס על פתגם בודהיסטי). ההחלטה מה יעשה האדם עם הבנתו תלויה במערכת הערכים המוסרית שלו.
האדם הוא יצור חברתי המעצב ללא הרף את זהותו על בסיס התנסויותיו השונות עם אחרים המצויים בסביבתו. בעידן הפוסט מודרני הנוכחי שולטת ההכרה ביחסיותה של המציאות הנתפסת: המקום, הזמן, התנועה וערכם של דברים ביחס לממדים שונים כגון אסתטיקה ומוסר. על פי גישה זו האופן בו אנו תופסים את המציאות תלוי בנקודת המבט, בתרבות, במערכת הייחוס. לכן, קיימת נטייה להימנע מנקיטת עמדה ביחס אליה ומגיבוש זהות המושתת על מערכת ערכים יציבה. יתרה מכך, בהעדר הסכמה על מערכת ערכים משותפת נמנעת החברה מלחנך את צעיריה לערכי מוסר כלשהם. לפיכך עולה הצורך לעסוק ביכולתו של האדם לעצב את המציאות יחד עם טיפוח המודעות לאחריות הכרוכה בכך והשלכותיה על הבחירות המוסריות שעליו לקבל.

תוצרי הפרויקט: עיצוב עצים (משולב עם לימודי אומנות).

מורה מובילה: פנינה רוזנר

"מכונות רוב גולדברג" - פרויקט בפיזיקה לתלמידי שכבת ט'

שאלה פוריה: מהי הדרך הארוכה ביותר והמורכבת ביותר להדלקת נורה?

רציונל: המושג אנרגיה הוא מושג מרכזי המאפיין מערכות ואת יכולתן לעבור שינוי. מערכות טכנולוגיות כמו גם מערכות טבעיות תלויות בכמות האנרגיה הגלומה או המושקעת בהן. יכולתן להתקיים ולתפקד תלויה באנרגיה זו. משאבי האנרגיה מוגבלים ולכן קיים מאבק בעולם על מקורות האנרגיה (מלחמת עיראק, המאבק על השליטה במזרח התיכון).
המקום המרכזי שתופס מושג האנרגיה בחיינו מחייב מודעות והבנה לגבי השלכותיו. פיתוח הבנה לגבי מהות המושג תאפשר עיסוק באופנים שבהם ניתן לנהל ולשלוט במשאבי האנרגיה המוגבלים. בשנה זו התלמידים לומדים את הנושא העבודה והאנרגיה ומעמיקים בהשלכות של נושא זה על חיינו. לימוד זה מאפשר להם לבחון מערכות בסביבתם הטבעית ולהבין את אופן פעולתן ותלותן באנרגיה המצויה בהן.
תוצרי הפרויקט:
התלמידים בונים מכונות של רוב גולדברג. מכונות אלה הן מסלול של גלגולי אנרגיה שבאמצעותם מתבצעת פעולה פשוטה בדרך מורכבת מאד. במכונות אלו יש שימוש מוגזם במנגנונים הנדסיים ההופכים את המכונה למשעשעת ומעניינת.
בפרויקט התלמידים נדרשים להדליק נורה בעזרת מכונת רוב גולדברג המשלבת לפחות חמישה גלגולי אנרגיה בהם משולבות לפחות ארבע צורות אנרגיה שונות.

סרטונים:



מורה מוביל: גנאדי בודיק.

"מה הופך מאפה, למאפה טוב לבריאות?" - פרויקט בביולוגיה לשכבת ט'

שאלה פוריה: מה הופך מאפה, למאפה טוב לבריאות?
רציונל: במהלך המחצית למדנו שני נושאים עיקריים. הראשון הורשת תכונות והשני עיכול והזנה באדם ובבע"ח, כאשר הפרויקט הינו חקר מחלה על רקע גנטי ודרכי טיפול ו/או מניעה בהיבט התזונתי.
הורשה ותכונות: כבר בעבר הבחינו בני האדם כי תכונות שלהם ושל יצורים אחרים (בע"ח וצמחים) חוזרות ומופיעות במהלך הדורות. מתברר שהתכונות (הפיסיולוגיות והחיצוניות) נקבעות על-ידי גנים אשר ניתן למפות אותם בכרומוזומים בכל תא ותא בגוף. ישנם גנים שמתבטאים בצורה חזקה יותר וישנם שמתבטאים בצורה מוחלשת והשילוב שלהם יוצר פסיפס ביולוגי.
עיכול והזנה: הצורך במזון הוא אחד ממאפייני החיים והוא משותף לכל היצורים החיים בעולם. כולם זקוקים למזון בגלל החומרים שבו המשמשים לבנייה של הגוף וכמקור לאנרגיה הדרושה לפעולות החיים. לא רק הצורך במזון דומה בכל היצורים אלא גם החומרים הדרושים להם דומים. המזון מתפרק בגופם של היצורים החיים במערכת העיכול. מבנה מערכת העיכול שונה ממין למין ומותאם למאפייני היצור, למזונו וסביבת החיים שלו.
ניתן לומר כי התורשה מסמנת את הפוטנציאל לביטוי תכונה, והסביבה מאפשרת את המימוש בפועל של נטיות התורשה. בגיל ההתבגרות ישנה חשיבות רבה לתזונה מאוזנת מבחינת כל מרכיביה (בהתאם לגיל, למצב הבריאותי ולרקע המשפחתי-הגנטי).
בשנים האחרונות מתחדדת המודעות לקשר בין תזונה נכונה לבריאות ותרומתה לאיכות החיים של המתבגרים ומניעת מחלות מטבוליות, זאת בעקבות העלייה המדאיגה בהשמנה ובמחלות הקשורות בעודף משקל אצל צעירים, כגון עלייה בשכיחות סוכרת בקרב בני נוער ומצד שני ההתעסקות של רבים מהם בדיאטות למיניהן, שעלולות אף להוות סיכון בריאותי עבורם. ישנן מחלות רבות הקשורות באופן ישיר או עקיף בתזונה. חלקן הן הפרעות בפעילות הגוף המושפעות מעודף או חוסר במרכיבי מזון מסוימים או מעודף או חוסר במזון בכלל.
התלמידים, מפתחים מודעות לתזונה נבונה, המערבת תהליכי קבלת החלטות הכרוכים בשיקולי בחירה של צריכת מוצרי מזון על בסיס של בחינה והערכה. כמו כן, הם מקיימים השוואה בין מערכות העיכול של יצורים ממינים שונים המאפשרת ללומד לעמוד על העיקרון הביולוגי של התאמת מבנה מערכת בגוף לתפקידה ולסביבת חיים, וכן להבין את ההתפתחות האבולוציונית של החי.

תוצר הפרויקט: מטבח פתוח.

מורה מובילה: אורית אסנפלד.

"מדע וספורט" - פרויקט בפיזיקה לתלמידי שכבת ט'

שאלה פוריה: מהו הקשר בין עקרונות מדעיים לבין ענף ספורט נבחר?
רציונל: עולם הספורט מעסיק אותנו בחיי היומיום, הוא חשוב לקיום אורח חיים בריא ומי מאתנו לא התנסה בתחומי ספורט שונים בכל שלבי החיים.
במהלך ההיסטוריה האנושית ועד ימינו האדם שואף לשבור שיאי עולם, לשאוף למצוינות, לעשות את הבלתי יאומן בתחרויות שונות: באליפות העולם ובאולימפיאדות. .
הפרויקט עוסק בחשיפת התלמידים להבנת עקרונות ותהליכים מדעיים בספורט ובקשר שבין מדע וספורט.
תוצר הפרויקט: כרזה מדעית ודגם.

מורה מוביל: ריימונד נברו

"קשר משפחתי" - פרויקט בספרות לתמידי שכבת ט'

שאלה פוריה: כיצד הספרות מעצבת את מושג המשפחה?
רציונל: למושג "משפחה" יש מקום של כבוד בספרות, בפרויקט נצא למסע ארוך ומהנה בעקבות הקשר המשפחתי. נבחן מודלים משפחתיים, דמויות משפחתיות, יחסים, ומה שביניהם. השאלה הפורייה טומנת בחובה התייחסות לשני היבטים מרכזיים: הראשון, הרכב המשפחה ביצירה הספרותית. השני, מורכבות המשפחה ביצירה הספרותית. ערוצי המבע הספרותיים ממוקדים בזהות האישית והקולקטיבית. הזהות מתעצבת, מתפתחת ומשתנה לאור מציאות חיינו הדינמית. כחלק מהפרויקט נקיים דיאלוג ביקורתי עם היצירות השונות, ודרכן נבחן את עיצוב הזהות של הדמויות בכלל, ושלנו בפרט. בנוסף, נציע תשובות אפשריות לשאלה הפוריה.
תוצרי הפרויקט:
1. בחירת סיפור ושיר העוסקים בנושא הכתיבה- פרשנות תוכן ועיצוב אמנותי.
2. ראיון מצולם עם משפחה התואמת את נושא הכתיבה.
3. כתיבת יצירה ספרותית בשני ערוצי מבע שונים- סיפור / שיר / דרמה.

מורה מוביל: רונן וייס.

"האפשרויות הבלתי מוגבלות" - פרויקט בהיסטוריה ובאזרחות לתלמידי שכבת ט'

שאלה פוריה: "חירות, שיוויון ומרדף אחרי האושר" (מבוסס על החוקה האמריקאית)- הידורו בכפיפה אחת?
רציונל: תוך כ200 שנים מאז הקמתה- הגיעה ארה"ב למעמד של מעצמת- על בעולם. בכך היא עקפה מדינות אחרות שהיו מבוססות הרבה יותר ממנה.
מה הוביל את ארה"ב לפסגת מדינות עולם? כיצד אירועים שהתרחשו מאז הקמתה חיזקו או החלישו את מעמדה של ארה"ב בעולם?
עיסוק בהיסטוריה של ארה"ב מאפשר לתלמידים לברר מושגי יסוד בהיסטוריה של הזמן המודרני ובאזרחות. זוהי המדינה הראשונה שנוסדה על יסוד הדמוקרטיה ולא החליפה משטר "ישן" בדמוקרטיה "חדשה". זוהי מדינה שהושפעה רבות מזרמים מחשבתיים אירופים אך נתנה להם פירוש עצמאי. זוהי מדינה ממנה יצאו תנועות חברתיות משנות עולם.

תוצרי הפרויקט: לאחר עיסוק של התלמידים בערכים העולים מתוך אירועים שונים בהיסטוריה האמריקנית- על כל קבוצת תלמידים לבחור נושא בסביבתם הקרובה שבו היו רוצים להוביל לשינוי, לתכנן את אופן פעולתם ולהציג תוכנית עבודה לפעולה למען השינוי וכן להצייג תוצאות ראשוניות בפעילותם האזרחית.

סרטון: https://www.youtube.com/watch?v=LcNVHuqOlCs

מורה מובילה: נעמה ינאי-לויפר.