חניכי הפנימייה משתפים…

תמיד אפשר לעשות רק עוד צעד אחד…

בשבוע השני ללימודים, בשעות הערב המוקדמות, יצאו חניכי הפנימייה הצבאית מפלוגות "גרניט" ו"דורי", (שכבות י"א ו-י"ב) לכיוון חוף החותרים. לאחר שיחת מוטיבציה קצרה הסתדרו החניכים בשני טורים והתחילו ללכת בחושך, כאשר את העידוד מקבלים מהעיניים והחיוכים של האנשים שסביב, כיוון שאסור היה עליהם לדבר.

המסע התקדם לאורך חוף הים, דרך טירת הכרמל ומשם בעלייה חדה שבאמצעה נפתחו אלונקות, לעבר הפנימייה. דבר לגבי פרטי נקודת ההתחלה המסלול ונקודת הסיום לא נודע לחניכים, זאת כדי לחזק את תחושת אי הוודאות.

תמיד אפשר לעשות רק עוד צעד אחד. אני לא יודעת אם אני אוכל לסיים את המסע, אבל אני יודעת שתמיד אוכל לעשות רק עוד צעד אחד. זה הדבר שהחזיק אותי לאורך המסע, יחד עם העיניים והחיוכים של החברים, הם שנותנים את הכוח לעשות את הצעד הנוסף הזה, הצעד הנוסף מעבר למה שמרגיש כקצה גבול היכולת.

את המשפט, "תמיד אשאף לעשות רק עוד צעד אחד" שמעתי מבן משפחה בהקשר של ריצה, אבל אני חושבת שהוא מוביל אותי בהרבה מאוד דברים ואני ממליצה לכל אחד ואחת לקחת אותו איתו לכל מקום, זה נותן את הכוח לעבור את גבול היכולת, ולהמשיך בכל דבר שעושים, את ה"רק עוד קצת" שמקדם מעבר לקצה.

פורסם בקטגוריה מתוך המידעון שלנו, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.