יום עיון לתלמידי הפנימייה הצבאית באוניברסיטת חיפה

הפנימייה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר הריאלי העברי בחיפה

זכיתי לפקד עליכם!
השבוע יצאנו מבית הספר ליום עיון באוניברסיטת חיפה כהכנה לסמינר בנושא "חירות ואחריות במעגלי השייכות": בירור סוגיות בלאומיות בציונות בדמוקרטיה הישראלית וכמובן הקשר של כל זה ליהדות ומקומה בארץ. ביום רביעי עברנו שתי הרצאות מעניינות. הראשונה הייתה מפיו של מג"ד גדוד לביא לשעבר, סגן אלוף שחר ספדה והשנייה הייתה בנושא תקיפות ופגיעות מיניות מטעם היוהל"ם, יועצת המטכ"ל לענייני מגדר, שני שטלריד.
ברצוני לשתף אתכם במחשבותיי, רגשותיי ומסקנותיי לגבי הרצאתו של המג"ד שחר ספדה. שחר ספדה סיפר את סיפורו האישי מהמבצע "שובו אחים", שהיה בין הגורמים לפתיחת המבצע "צוק איתן". המסר המרכזי בהרצאתו של שחר היא שהוא זכה לפקד על האנשים שלחמו לציידו במבצע. שחר סיפר על סיטואציות שבהם חייליו גילו אומץ בלתי רגיל ועל הגאווה שהרגיש במקרים אלו: "הגיעו משפחות הנערים שנחטפו לדבר עם חיילי הגדוד בעת המבצע. לספר על צערם, להודות לחיילים על מסירותם, לבקש שימשיכו בעבודתם באותה השקעה ובאותה מסירות ולבקש שימצאו להם את ילדיהם. לאחר שגמרו ההורים לדבר, קם אחד החיילים, ואמר בקול רועד ובעיניים דומעות: "אני מדבר בשמי ובשם כל הנוכחים. אנו נעבוד ימים ולילות, לא נישן ולא נאכל, עד שנחזיר לכם את ילדיכם הביתה!" מאיפה האומץ להבטיח הבטחה כזאת בשם כולם? אני גאה לפקד על אנשים כאלו!"
בהמשך סיפר שחר על ראש הלשכה שלו, חיילת בשם שיר. שיר התפרצה אל משרד המג"ד בזמן ישיבה שערך. היא החלה לנזוף בו ולטעון כי הוא טועה. אני חייבת לציין כי דבר כזה, להתפרץ למשרד המג"ד בזמן ישיבה, דורש הרבה אומץ. כאשר שאל אותה שחר מה קרה, שיר הסבירה שלדעתה זה לא בסדר שחיילי המפקדה לא ישתתפו בחיפוש אחר שלושת הנעדרים. התשובה שקיבלה שיר הייתה שהם יוכלו להשתתף בחיפושים אך בתנאי שכל חיילי המפקדה, 120 חיילים, יעמדו ב – 6:00 למסדר עם כובעים, שחפ"צים, שלוקרים וכל הציוד שנדרש. חשוב לציין שכל הציוד הרב לא היה בהישג ידם ולכן פנתה שיר ללא ידיעתו של המג"ד לגורמים גבוהים חיצוניים כדי להשיג את הציוד במהרה. חשוב לציין שזו היא משימה לא כל כך פשוטה להעמיד 120 חיילים עם ציוד שאין להם בשעה מוקדמת בבוקר. כבר ב- 5:40 בבוקר, עוד לפני הזמן שהוקצב לה, שמע המג"ד את שיר עוברת ומוודאת שלכולם יש את הציוד הנדרש במסדר הפלוגתי אשר מנה את רוב חיילי המפקדה, למעט התורנים. על חיילים כמו שיר המג"ד ספדה אמר שהוא גאה לפקד!
למרות גובהה הנמוך, "מטר וסיגריה" כפי שכינה אותה המג"ד, שיר הרימה ויזמה משהו עצום. מכך ניתן ללמוד מספר דברים – הכל תלוי בנו! לא התפקיד עושה אותנו אלה – אנחנו עושים את התפקיד! לשיר לא הייתה שום סמכות על החיילים הללו, כל שהיה לה אלו יכולות הנהגה טבעיות! זה יפה וטוב לחלום, אך חלומות אינם מתגשמים. "יש את אלו שחולמים ויש את אלו שנשארים ערים להגשים את אותם חלומות", כך אמר שחר ספדה בסוף ההרצאה. עלינו לפעול בנחישות בעקרונותינו ובדברים שאנו רוצים לממש ולהגשים ללא פחד להיכשל. עצם הכישלון הוא זה שבונה ומכשל אותנו, הרי אם לא ננסה ונתנסה לא נדע! אני מאמינה בזה.
תודה רבה על ההקשבה ושבת שלום לכולם!

מאת: מאיה כץ

פורסם בקטגוריה מתוך המידעון שלנו, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.