משולחנו של המנהל הכללי

  • דבר המנהל הכללי, ד"ר יוסי בן דב, בטקס יום הזיכרון לחללי ביה"ס (תשע"ה, 2015)

בשיר "הספד" של משה טבנקין, המנציח את הקרב על הגלבוע במרץ 1948, הוא מבכה את נערינו שנפלו שהיו כעצי זית מכסיפים, כצפצפות חלומות עלים, תמירים כדקלים, שאהבנום עד צחוק ודמעות.
הנופלים של בית הספר הריאלי, כמו הנופלים כולם, היו כאלה: יפים, בטוחים בעצמם ותאבי חיים. אך חייהם נגדעו בטרם עת.

בשנה שעברה, עמדתי כאן לפניכם בטקס יום הזיכרון, וסיפרתי על חברי הקרובים שנפלו במלחמת יום הכיפורים כמו גם על חברו של בני, ארז פלקסר, שהיה אחרון הנופלים מבית ספרנו. סיפרתי, ולא שיערתי בנפשי שבקיץ שוב תפרוץ מלחמה ואל רשימת הנופלים הארוכה יתווספו שניים מבוגרי ביה"ס והפנימיה הצבאית – ליעד לביא וארז שגיא זכרם לברכה – שנפלו במבצע "צוק איתן". כמו כל תלמידי בית הספר, בוגריו ומוריו שנפלו במערכות ישראל, גם סיפור חייהם אוצר עולם שלם ותכניות מלאות תקווה לעתיד עתיר פעלים שכבר לא יזכו להוציא מן הכוח אל הפועל.

התקופה האחרונה הייתה הומה וגועשת במיוחד בחזית הפנימית במדינה. מערכת הבחירות שהסתיימה לא מכבר הייתה קשה ויצרית, ובאה בתום קיץ סוער, במהלכו נחשפו שסעים עמוקים בחברה הישראלית. עתה, כשהמלחמה הצבאית הסתיימה והמערכה הפוליטית הגיעה לקיצה, צריך לעצור ולבחון כיצד ניתן לשנות את השיח המתנהל סביבנו ולהתרכז באתגרים החשובים הניצבים לפתחנו – ואלה רבים וגדולים: שיפור מערכת החינוך, מיגור האלימות בגילוייה השונים, הגברת הסולידריות החברתית, עזרה לחלש וכיבוד האחר והשונה, שהם חלק מהחברה המגוונת בה אנו חיים. אנו מחויבים ללכת בדרכיו של הנביא מיכה, ממנו נלקחה ססמת בית הספר: "הגיד לך אדם מה-טוב, כי אם עשות משפט, ואהבת חסד, והצנע לכת עם אלוהיך", וזאת לצד החתירה להגשים את חזון בית-הספר "… להיות בני אדם; מעורבים ומשפיעים בחברה הישראלית".
מידת המעורבות וההשפעה של קהילת בית הספר מצאה ביטוי בשנה האחרונה, במהלכה מצא עצמו בית הספר תחת איום ממשי על המשך דרכו לאחר למעלה ממאה שנות פעילות. אני מבקש להודות לכל קהילת בית-הספר, על התמיכה העצומה שהעניקה לנו. המאבק הזה טרם הסתיים, ועוד נזדקק לעזרתכם בהמשך הדרך.
תלמידות ותלמידים יקרים – בהתבוננות היומיומית שלי בכם, אני עד לרוח ההתנדבות שאתם מגלים ולנכונות להתמודד עם אתגרים וליטול על עצמכם משימות משמעותיות, שאינן חלק מהחובות הלימודיות התובעניות ממילא. היכולת בה ניחנתם להקשיב, להשתתף ולתרום לדיונים חינוכיים וערכיים – כל אלה מעידים כי ההשקעה הרבה של הצוות החינוכי ובראשו המורים המעולים שלנו אכן נושאים פרי, ונוטעים בנו גאווה ואופטימיות. ראוי שנזכור כי על כולנו מוטלת החובה לראות את הזולת ולגלות כלפיו הבנה ואמפתיה. ניטול אחריות מלאה למעשינו ונזכור שלכל אחת ואחד מאיתנו היכולת להוביל לשינוי בהפיכת החברה בה אנו חיים לסובלנית יותר.
משפחות שכולות, תלמידות ותלמידים, מורות, מורים ועובדים, בוגרות ובוגרים, הורים ואורחים יקרים:
משפחת ביה"ס הריאלי העברי בחיפה מרכינה ראש ומתייחדת עם זכר חלליה, ומבטיחה להיות ראויה לכל אחת ואחד מהנערות והנערים שהיו כעצי זית מכסיפים, תמירים כדקלים, שאהבנום עד צחוק ודמעות.

יהי זכרם ברוך.

פורסם בקטגוריה מתוך המידעון שלנו, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.