סיכום שבוע בפלוגת גרניט

הפנימייה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר הריאלי העברי בחיפה

לבזבז שנה מהחיים?

השבוע היה השבוע הראשון שלי להתנסותי כמ"מ. יום ראשון הגיע וכבר התפקיד התחיל ברגל שמאל. הייתי אצל רופא כך שיצא שבמהלך כל היום לא הייתי עם הצוות שלי. הסמלת של הצוות, עומר ביבס, לקחה פיקוד על הצוות ובכך כבר מההתחלה הבנתי שהעבודה ביני לבינה הולכת להיות עבודה מקצועית ומהנה. שאר השבוע התקדם כרגיל, הכנות, מד"סים ומה שבניהם. אך ביום רביעי נשברה שגרה זו בשבילי. בערב של אותו היום התכנסנו ל'ערב מפקד', כך נקרה חלון זמן בו מגיעים אנשים רמי דרג, הלובשים מדים, להרצות לנו ולשכנע אותנו בדעותיהם. הפעם הגיע אדם שלא לבש מדים אך בזה לא נפלה חשיבות הפגישה, עדיאל בר – שלום, מנהל כפר הנוער 'נווה עמיאל'.
עדיאל פתח את הרצאתו בסיכום קצר של חייו. כך הוא מאמין, שאנו צריכים לדעת מי עומד לפנינו. הוא סיפר ששירת בצבא כלוחם בשריון. סיפורו התמקד בטירונות שעשה. הוא סיפר שבטירונות מפקד כיתתו היה נוהג לומר לפקודיו כשהם שמחים שהם לא הגיעו לצבא כדי לשמוח או לצחוק, הם הגיעו כדי לסבול וכך באמת היה. עדיאל הגיע למספר משברים שנבעו מכך שהוא חשב שהגיע לשרת את המדינה ולתרום מעצמו, אך מסתבר שהגיע לסבול.
אט אט הוא התקדם בצבא וסיים בהצלחה קורס קצינים. כאשר שאלו אותו היכן ירצה להיות, ענה שירצה לפקד על טירונים. הדבר הפתיע את מפקדיו כיוון שהוא סיים את הקורס בהצלחה רבה. הם אמרו כי רק את בעלי הציון הנמוך שולחים לפקד בטירונות. עמיאל הסביר ששם הוא רוצה לעשות את תפקידו, כדי להיות שונה מהמפקדים שפיקדו עליו בטירונות.
לאחר שסיים צבא עבר לגור באשדוד והחל את עבודתו כמנהל בכפר הנוער 'נווה עמיאל'. בהרצאה הוא סיפר על נער, שהיה כביכול "עבריין". אותו הנער הגיע לריאיון קבלה לכפר והיה למרואיין הראשון של עמיאל. עמיאל תחילה חשש מהמפגש אך בסוף הפגישה הכיר נער מופלא. באותו הריאיון סיפר לו הנער על תשעה תיקים שהיו לו במשטרה והתפלה שלא ידע עליהם המנהל. באותו היום הבטיח לעצמו עדיאל שלא יפתח תיק אישי של ילד לפני שיפגוש אותו אישית. בשבילו הניירות הללו לא חשובים, הנער עצמו, זה מה שחשוב.
כנראה אתם שואלים את עצמכם מה הקשר לכותרת? זאת כיוון שאני מתמיין כרגע לשנת שירות. את שנת השירות ארצה להעביר בכפר נוער או בפנימייה עם נוער בסיכון. בתחילת ההרצאה ידעתי שממנה אצא עם תובנות לגבי ההחלטה שלי להתנדב ולעשות שנת שירות. עמיאל חיזק את תחושתי, לתרום ולחנך נוער עם פוטנציאל אדיר, להשפיע על אותם הנערים ולהיות להם יד תומכת.
ארשה לעצמי לגלות לכם סוד. שני אחי היו מוגדרים כנערים בסיכון. אני אומר זאת כיוון שמגיל קטן אני ,"הפרופסור הרוסי" כפי שאחי כינו אותי, ידעתי שאני ארצה לתרום ולסייע לאותם הנערים. ידעתי שאחי סתם נכנסו תחת הקטגוריה הזו ושהיא אינה מייצגת את אופיים. ההגדרה הזאת מקטלגת אותם ומרתיע את הסובבים אותם. ידעתי שאני רוצה לפעול כדי להוכיח לאותם הנערים שלא מאמינים בעצמם, כי טמון בהם פוטנציאל מטורף שיבוא לידי ביטוי רק אם מישהו יאמין בהם.
את השבת אני מעביר בשבת פתוחה בכפר הנוער 'קדמה' – כפר נוער לילדים בסיכון. אני מאוד מרוצה שההרצאה התקיימה כאשר התקיימה כי אני הולך לשבת הזאת מחוזק יותר ועם מוטיבציה גדולה פי כמה וכמה.
שתהיה שבת שלום.

עומר אהרוני, פלוגת גרניט.

פורסם בקטגוריה מתוך המידעון שלנו, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.