סיכומי אימון חנוכה בפלוגות הפנימייה הצבאית

הפנימייה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר הריאלי העברי בחיפה
  • פלוגת "דורי" – שם החניכה: ליאור אזולאי
    מתחילת שנת ההתחנכות בפנימייה עסקנו בתחום הניווטים.
    מיומנות הניווט היא מיומנות אשר חשוב מאוד שכל מפקד ירכוש במהלך שירותו הצבאי, ולכן השקענו מספר חודשים ללמידת הבסיס ומיד לאחר מכן לקראת חנוכה נערכה בחינה על החומר – שבסופה חולקנו לקבוצות על פי רמות, ויצאנו לאימון ניווטים – אימון לימודי בן שלושה ימים.
    לכל קבוצה צוות חונך שכרגע במילואים אשר ליווה אותם לכל אורך האימון.
    החונך שלי היה סא"ל דוד נבות, ערב לפני האימון נפגשנו איתו לראשונה, ואני אישית מאוד התרגשתי לדבר ולהכיר אדם במעמד כזה.
    בבוקר הראשון של האימון הורדנו נקודות ציון, בנינו ציר ניווט, תחמנו גבולות גזרה, קיבלנו הסברים אחרונים מהחונך ויצאנו לשטח.
    במהלך היום עברתי את הניווט הראשון בחיי. למדתי לזהות במציאות את סימני המפה ובכל נ.צ שהגענו אליו עשינו עצירה והסבר שהועבר על ידי החונך. בעצם היום הראשון כולו הוקדש ללמידה מעמיקה על התמצאות בשטח והלימה בין השטח למפה.
    בסוף המסלול עלינו על האוטובוסים ונסענו לפנימייה בשומריה ושם גם העברנו את שני הלילות.
    בערב ישבנו על פי החוליות ויחד עם החונך בנינו ציר ניווט ליום שלמחרת ולמדנו לכתוב סיפור דרך.
    ביום השני – היה ניווט יום, ובסוף המסלול חזרנו על אותו הציר בדיוק רק הפעם בניווט לילה.
    זה בעצם היה ניווט הלילה הראשון שעשינו כחולייה, וביום זה במשך כל היום ניווטנו בזוגות לפי מקטעים שחילקנו, וכמובן לאורך כל הדרך עברנו הסברים ובכל נקודת ציון או שינוי במקטע עצרנו וביצענו התמצאות בשטח במטרה לוודא שכולם מבינים עד הסוף.
    ניווט הלילה היה לי אישית מאוד קשה, במיוחד שעדיין לא הייתי מנוסה בהתמצאות בשטח באור היום, אך בזכות זה שלמדנו בצורה מעמיקה את סיפורי הדרך הצלחנו להתמצא ולבסוף להגיע אל נקודת הסיום.
    ושוב בסוף היום נסענו אל הפנימייה, וישבנו בחוליות לבניית ציר וסיפור דרך ליום השלישי והאחרון – ניווט יום חודר לילה- שבו אנחנו כבר מתמודדים בשטח ללא מפה, אלה רק בעזרת סיפור הדרך.
    ביום השלישי בבוקר למדנו היטב לפי הזוגות את סיפורי הדרך, את שטח הניווט ואת המקטעים שכל זוג אחראי עליו , עברנו סקירה של החונך ולקראת הצהריים יצאנו למסלול שהתמשך עד שעות הערב.
    היום השלישי היה היום שבו הכי נהניתי. כבר היה לי ביטחון בשטח, היו אזורים מסוימים שהכרתי כבר מהיום הקודם, והרגשתי באותו יום שאני באמת מצליחה ליישם את כל מה שלמדתי לאורך כל המחצית ובעצם הצלחתי לנווט לבד ללא עזרה של חונך.
    בסוף המסלול פגשנו את כל החוליות והלכנו לקאנטרי ביקנעם, שם חיכו לנו חלק מהורי הפלוגה שהכינו לנו הפתעה – ארוחת ערב פלוגתית והדלקת נרות חנוכה.
    באימון הזה הרגשתי שאני לומדת ומבינה דברים רבים שלא הבנתי מספיק טוב במהלך השנה, ואני מרגישה שהתקדמתי ולמדתי המון על ההתמצאות בשטח וגם למדתי כמה דברים חדשים על עצמי ועל חבריי לחוליה, וכמובן – נהניתי.

דורי

  • פלוגת "גרניט" – שם החניך: עומר שחר
    האימון היה אימון מקדים לשבוע מלחמה, והתכלית שלו הייתה לפתח איתנות בקרב החניכים. באימון הכיל בתוכו ניווטים כמו גם פיקוד טקטי.
    האימון שלנו החל מיד ביום שני, יום לפני תחילת החופש.
    יצאנו בשני בערב לאחר שהתחלקנו לזוגות, למדנו את הצירים שלנו אל עבר הניווט. הניווט היה באזור ציפורי, והוא היה בסביבות ה10 קילומטר. הניווט עצמו לא היה קשה ולכן רוב הזוגות הצליחו להגיע ביום הראשון מבלי להתברבר. הקושי הגדול באימון היה שהניווט היה עם משקלים, מה שהקשה מצורה משמעותית על הדרך ועל ביצוע הניווט. לאחר הניווט התגלתה לנו בעיה נוספת שעמדה לפנינו, והיא מזג האוויר ששרר באזור הלילה ולפנות הבוקר. לאחר מכן כשהתחיה לעלות השמש התחלקנו לצוותים וביצענו תרגיל פיקוד טקטי, עד לסביבות 10 בבוקר ומשם לאחר מסע נסיגה עשינו את דרכנו בחזרה לפנימייה.
    לאחר מכן, בפנימייה התחלנו תחקירים, מסדרים והכנות לתרגיל הבא. בסופו של דבר הלכנו לישון בשעה 7 בערב, בחישוב מהיר זה יוצא שהיינו ערים 36 שעות ברציפות.
    התעוררנו בבוקר והמשכנו בהכנות אחרונות לאימון, אליו יצאנו בסביבות הערב, ומשם ישר לניווט.
    את הניווט השני שלנו עשינו כמעט כל הצוותים בצורה טובה מאוד, מבלי להתברבר ותוך איסוף של כל הנקודות. משם עברנו לתרגיל הפיקוד הטקטי, תרגיל שהיה מחוכם מאוד משני הצדדים עם תוכנית מבצעית מצוינת אבל לצערנו הגיע הבלת"ם והקשרים לא עבדו.
    בסוף הפיקוד טקטי התכנסנו וחזרנו בנסיגה אל האוטובוסים ששהו כמה קילומטרים משם.
    לאחר מכן חזרנו לפנימייה, סיכמנו את התרגיל ואת האימון עצמו, ניקינו הזדקנו סילרנו וישנו טיפה אחרי עוד 36 שעות מוצלחות ומנוצלות היטב של אימון.
    משם קמנו בבוקר יום שישי וחזרו הביתה להמשך החג.
    חשוב לציין שמטרת האימון הייתה איתנות, ובדיקת הגבולות שלנו, בין אם זה היה בסחיבת משקלים, בקור העז ששרר, בעייפות והמחסור בשינה, ובעוד כמה מכשולים אחרים
    ואם אפשר לסכם את ההרגשה שלנו אחרי האימון אז זה פשוט ההבנה הפשוטה שהצלחנו, שאף אחד לא נשבר ושעמדו בכל מכשול ובכל בעיה שהציבו לפנינו.

גרניט

  • פלוגת "אלון" – שם החניך: עומר תשובה
    ההכנות לאימון התחילו שבועות מראש, כשבועיים לפני לוח הזמנים התחיל להיות עמוס, הכנו עזרים, עברנו עוד הפעם על הציוד, על הטכניקות הקרביות ועוד. יצאנו לבה"ד 1 ביום של המבחן לאזרחות, היה לא קל ללמוד למבחן הזה עקב העומס.
    לאחר המבחן, ארגנו פעם אחרונה את הדברים ויצאנו לדרום הארץ, לכיוון בית הספר לקצינים של צה"ל, בה"ד 1.
    הגענו למגורי "גפן". מגורי גפן אלו מגורי ההשלמה המקצועית. לאחר סיומם של הצוערים בבה"ד 1 (צוער זהו חייל בקורס קצינים) , ממשיכים כל הצוערים שבאו מחיל הרגלים להשלמה הייחודית שלהם. חשוב לציין שנתינת מגורי אלו זה לא דבר של מה בכך, אלו המגורים החדשים ביותר בבסיס ואף הצוערים בבסיס התלהבו מכך שנתנו לנו לישון במגורים אלו.
    לאחר שפרקנו את הציוד, התבצעה שיחה עם מפקד הבסיס. השיחה הייתה מרתקת, הוא דיבר עם הפלוגה על המצב היום, ומהו קצין ישראלי. עצם השיחה, וזאת לאחר שקיבלנו את מגורי "גפן". גרם לי להבין כי מאוד מעריכים פנימיונים בבה"ד 1, דבר זה לא נותן לנו אישור לנוח על זרי הדפנה, ההפך, נדרש מאיתנו להרבה ואנו נוכיח שאנו יכולים לעמוד בציפיות.
    ישר אחרי השיחה יצאנו כבר לתרגיל ראשון, התרגילים הם דימוי של קבלת משימה במלחמה וביצוע בשטח, יש מפקד כיתה שמפקד על 10 חיילים ועוד מפקד מחלקה שמפקד על 30 חיילים, וכך בעצם מפקד הכיתה מגן על שטח מסוים ועל מפקד המחלקה לכבוש אותו. בתרגילים אלו בעצם יישמנו את כל הידע שלנו ביסודות הפיקוד, טקטיקה וחיילות פרט. לאחר כל תרגיל התקיימה הפקת לקחים, דיון בו משתתפת כל הפלוגה, המפקדים מציגים את תוכניתם, מה קרה בפועל ולקחים. וכל זאת על מנת להשתפר וללמוד יותר. בהפקות לקחים השתתפו גם מפקד הפנימייה' מפקד הפלוגה וסגן מפקד הפלוגה שנתנו לנו עוד ידע וידעו להציג לקחים שלא ראינו בתור חניכים.
    ככה התנהל כל השבוע, 2-3 תרגילים ביום, שלאחר כל תרגיל חוזרים לנקודות כינוס בצורה פלוגתית (הליכה מסודרת, עם הפצועים על האלונקות). השבוע הוא מאוד אינטנסיבי, אוכלים שימורים ממנות קרב, בקושי ישנים וקר מאוד. הלחץ של להיות מפקד הוא אדיר וצריך להתמודד איתו.
    כמובן שעל פי המסורת, בכל ערב בו חזרנו לבסיס, התקיים טקס הדלקת הנרות המסורתי, הדלקנו כולנו ביחד כפלוגה, כמשפחה.
    ביום שישי חזרנו לחיפה, החזרנו ציוד, ניקינו נשקים ויצאנו לחופש חנוכה קצר בבית.
פורסם בקטגוריה מתוך המידעון שלנו, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.