הריאלי 2030 – התכנית הפדגוגית של בית הספר הריאלי – עם הפנים לעתיד

למה יצאנו לדרך?

אחריותה הבסיסית של מערכת חינוך היא לפעול באופן הצופה פני – עתיד מכיוון שהעתיד הוא נקודת הייחוס שלה: תלמידי כיתה ג' בבית הספר כיום יסיימו את לימודיהם בעוד כעשור, ולכן ראוי שנתאים את האופן שבו הם מתחנכים לשילוב שבין הידע, המיומנויות והערכים שיהיו חיוניים עבורם בשנת 2030.  בית הספר מאז ומתמיד העמיד במוקד חזונו את הצורך "להיות מוסד חינוכי איכותי מוביל ומתווה דרך", וזוהי גם המהות שעמדה לנגד עינינו בבסיס ההחלטה לצאת לדרך.

תהליך הפיתוח:

במהלך כשנה וחצי, החל מאמצע שנת 2019, קיים בית הספר  תהליך רב-ממדי של ניתוח מגמות עתיד, בחינת מודלים מובילים בחינוך, ופיתוח מענים המותאמים לבית הספר. התהליך הובל על ידי הסמנכ"ל לפדגוגיה של בית הספר ביחד עם כלל חברי ההנהלה, בליווי ד"ר ערן ברק מדינה וד"ר עירית אהרון, ובו השתתפו, מורים, הורים ותלמידים שגיבשו את עיקרי המרכיבים של התכנית. התכנית נשענת על מודלים פדגוגיים שתוקפו במערכות חינוך מובילות בעולם (בסינגפור, בפינלנד, בקנדה ועוד), על תכנית "מצפן הלמידה 2030" של ה OECD וכמובן בהתאמה ייחודית לחזון בית הספר הריאלי ולאופיו. לקריאה נוספת על הבסיסים הפדגוגיים לתכנית הקליקו כאן>>

החל מתחילת שנת 2021 עבר התהליך משלב הפיתוח לשלבי התכנון המפורט וההיערכות להטמעה, באמצעות עשרה צוותי תכנון שונים המובלים על ידי חברי הנהלת בית הספר. מהלכי התכנון וההיערכות מבוצעים תוך בחינה וחשיבה מתמדת על המהלך והשלכותיו, המשך בחינה של מודלים ליישום, שיח עם חברי קהילת בית הספר – מורים, הורים ותלמידים, ועם אנשי אקדמיה ומעשה מובילים בכל תחום.

על רקע תהליכי פיתוח התכנית הפך בית הספר במהלך השנה האחרונה גם לשותף משמעותי בצוותי חשיבה ופרוייקטי-חלוץ מתווי דרך העולים בקנה אחד עם תכנית הריאלי 2030, ובהם פרוייקט "דמות הבוגר 2030" בהובלת אגף אסטרטגיה של משרד החינוך,  ופרוייקט "ממשק אקדמיה–בתי ספר לקידום מערכת החינוך בהטמעת כישורי המאה ה-21" בהובלת מוסד נאמן של הטכניון ובהשתתפות צה"ל, משרד החינוך וגופי מחקר מובילים.

הכיוונים המסתמנים בצוותי החשיבה והיישום האלה משולבים בתכנית, המהווה סימן דרך בפיתוח עתיד החינוך גם בראי הלאומי.

עם המבט לאתגרי העתיד:

העולם מצוי מזה כמה עשורים בתאוצת השתנות. בתוכו כל מערכת חינוכית תידרש לעבור ממצב תודעתי של רפורמות נקודתיות למצב של התפתחות והשתנות רציפה – כמערכת המסוגלת להגיב לצרכי המציאות המשתנה ולהשתנות תדיר בהתאם.

מרכיב חשוב באותם מהלכים הינו תאוצת ההתפתחות הטכנולוגית; הטכנולוגיה  מהווה כבר כיום חלק בלתי נפרד מחייהם של ילדים, ומהווה מגמה מתפתחת ומתעצמת בעיצוב בדמות החברה שלתוכה הם יתבגרו.  מדובר במגמה שהיא הרבה יותר רחבה מעולם המחשבים; הטכנולוגיה על מנעד ביטוייה מתפתחת באופן מואץ בחברה האנושית מזה יותר מ 12 עשורים ולמעשה אנו מצויים כבר בעיצומה של המהפכה הטכנולוגית הרביעית (ויש האומרים – החמישית), על מכלול השלכותיה.

אל אלה מצטרפת המגמה המואצת של התפתחות  המידע שבה במהלך העשורים האחרונים ובעידן האינטרנט – המין האנושי מכפיל את כמות המידע הזמין עבורו מדי שנתיים. בעולם כזה מיומנות העיסוק של ילדים במידע, כמו גם ההתייחסות למערכת החינוך ככזו שתפקידה המסורתי עסק בהעברת מידע, צריכה להיות שונה; אנו נדרשים לקדם את התפתחותם של בוגרים אשר יהיו מסוגלים להתמודד עם עולם בו המידע מתפתח ומשתנה כל הזמן, ולהקנות להם מיומנויות גבוהות הקשורות ליכולת לחפש ולאתר מידע, לסנן אותו, לעבד אותו, להטמיע וליישם את הדרוש מתוכו – באופן מתמיד.

לבסוף, אם מצרפים את המגמות האלה (ויש עוד מגמות רבות נוספות), חשוב לקחת בחשבון שהן התפתחו לאורך עשורים, במקביל לתאוצת ההתפתחות הדמוגרפית באוכלוסייה האנושית, בעולם שהוא מאוד בלתי מרוסן, ואף הרסני בדפוסי הייצור והצריכה שלו. דבר זה הביא אותנו למציאות שבה אנו מצויים כיום בעולם מאוד משובש בהיבטים של מערכת היחסים שלנו עם הסביבה, בפערים ובאיזונים הכלכליים והחברתיים, ביכולת המשילות, בערכי המשפחה ועוד. לאורך מהלכי הפיתוח של תפיסת "הריאלי 2030" עברה כחוט השני ההכרה כי הילדים שאנחנו מגדלים היום יתמודדו עם עולם שהם יצטרכו לתקן, בצורה משמעותית הרבה יותר מהדורות שעסקו בכך לפניהם.

 על מנת לעשות זאת אנו נדרשים ליצור את התנאים להתפתחותם של תלמידים המסוגלים להגדיר מערכת ערכים הפועלת בהם מתוך הנעה פנימית, ויתר על כן – להפוך ליזמים הפועלים מתוך אותה מערכת ערכים.  גם "מצפן הלמידה 2030" – מהלך פיתוח אסטרטגיית החינוך של ה   OECD   שמתקיים  בשנתיים האחרונות, יצא משאלת היסוד של דמותה של החברה האנושית שנרצה לעצב, כנקודת המוצא לשאלת סוג החינוך שנדרש להעניק לתלמידים אשר יהוו את מעצביה בעתיד. חשוב לציין שזו הפעם הראשונה בעשורים האחרונים שבה פותחה תפיסת חינוך גלובלית מנקודת מוצא זו – החורגת מעבר לשאלת מידת ההתאמה של הבוגרים לעולם העבודה שאנו רואים לנגד עינינו.

מודלים מובילים בחינוך שהיוו מקור להשראה בעיצוב התכנית:

בית הספר הריאלי איננו כמובן הגוף היחיד שבוחן את עתיד החינוך. ישנן לא מעט מערכות חינוך מובילות בעולם וגופים בינלאומיים  העוסקים בכך בשנים האחרונות, וביניהם לשמחתנו מודלים מובילים שנוסו בהצלחה ותוקפו במערכות אלה בשני העשורים האחרונים, ואשר מהם ניתן לשאוב השראה. אחד המודלים המרכזיים הוא "מצפן הלמידה 2030" של ה OECD, שבו מוטמעים מרכיבים רבים בנושאי סדר היום, הפדגוגיה וההערכה המיושמים כיום במערכות חינוך מובילות בעולם, כפי שמופיע באיורים מטה:

AGENCY – פעלנות כיכולת מרכזית:

אחת הסוגיות המרכזיות שמולן עמד הצוות, קשורה לשאלה מהן היכולות המרכזיות שנדרש לפתח בקרב תלמידינו על מנת שיוכלו למלא תפקיד מעצב בעתידה של החברה. מושג המפתח פעלנות (Agency) אליו מתייחסת גם תפיסת מצפן הלמידה של ה OECD כבעל חשיבות מכרעת,  מתבסס על התפיסה שללומדים יש את היכולת והרצון להשפיע באופן חיובי על חייהם ועל העולם הסובב אותם כסוכני למידה עצמאיים המעצבים את המציאות.

לצורך כך, אנו נקראים ליצור עבורם כר התפתחות שיאפשר להם להגדיר לעצמם מטרות, לחזק את תחושת המסוגלות לממש את אותן מטרות, ליצור כלים לניהול עצמי בחתירה להשגתן ואולי אף חשוב מכך – את החוויה החיובית של היכולת להשפיע באמצעות המהלך הזה על עצמם ועל סביבתם (Growth mindset).

חלק מתנאי היסוד הנדרשים מבית הספר על מנת ליצור כר התפתחות כזה הם מתן מגוון אפשרויות בחירה לתלמידים, מגיל צעיר, וחניכה צמודה ככל הניתן של סגל ההוראה על מנת לסייע להם במהלכי הבחירה. לקריאה נוספת>>

למידה חברתית – רגשית – SEL – Social Emotional Learning:

למידה רגשית-חברתית (SEL) היא מונח פסיכולוגי שמתייחס לתהליך שבאמצעותו רוכשים ילדים בני נוער את המיומנויות הנדרשות להם כדי להתמודד עם אתגרי היומיום, להתפתח כאנשים סקרנים, בעלי יכולת להבין את רגשותיהם שלהם ואת רגשותיהם של אחרים, לקיים אינטראקציות חיוביות עם אחרים, לפעול מתוך מוטיבציה פנימית, להפגין גמישות מחשבתית, יכולת התמדה, ויסות רגשי והתנהגותי ולקבל החלטות אחראיות.

במהלך השנים האחרונות תפס מושג ה SEL מקום מרכזי בשיח קובעי המדיניות בחינוך, כיכולת ליבה חיונית הנדרשת לבוגרי מערכת החינוך על מנת להתמודד עם עולם המצוי בהשתנות מתמדת,  בו ההערכה היא כי יחליפו בין 10 ל 37 מקומות עבודה בימי חייהם.

במצב זה – היכולות להבין את רגשותיך ואת מצבו הרגשי של האחר, ליצור קשרים חברתיים, לגלות אמתפיה, להשתלב במהירות בקבוצות חברתיות שונות, לשתף פעולה בצוות ועוד – מקבלות מקום מרכזי.

על רקע זה, שילבנו במסגרת תכנית הריאלי 2030 כלים שיאפשרו לתלמידים לפתח ולתרגל את המיומנויות האלה, בדמות למידה רב-גילית, עבודה בצוותים, למידה גמישה ועוד. אנו מאמינים שטיפוח היכולות האלה מגיל צעיר יכין את התלמידים בצורה מיטבית לעתיד.  לקריאה נוספת >> (וגם כאן).

SDG – יעדי הפיתוח בר- הקיימא של האו"ם כמוקד לפעילות החברתית:

SDG – יעדי פיתוח בר-קימא (Sustainable Development Goals) הם 17 יעדים שנקבעו ב 2015 כאג'נדה עולמית לפיתוח בר קיימא עד שנת 2030. היעדים אומצו על ידי כל 193 המדינות החברות באו"ם ועוצבו בשיתוף הסקטור הפרטי והחברה האזרחית. היעדים הגלובליים הנקראים בקיצור ה-SDGs, מתייחסים לאתגרים המרכזיים של האנושות וכוללים מנעד רחב של נושאים חברתיים, כלכליים וסביבתיים.

במסגרת תכנית "הריאלי 2030" החליט בית הספר לאמץ את היעדים כמסגרת מושגית וכמצפן לפעילויותיו החברתיות, כמו גם לחלק מהפעילויות הלימודיות – כמרכיב בהיבט ה"מעורבים ומשפיעים ערכית", ובגישה של טיפוח תודעה ופעלנות של "אזרחות עולם" בקרב תלמידינו.

הצטרפותו של בית הספר למהלך העולמי הזה, יוצרת גם כר פורה לשותפויות עם גופי אקדמיה ומעשה רבים בישראל שנרתמו למהלך, ובעיקר – הזדמנות לטפח מודעות סביבתית וחברתית גלובאלית בקרב תלמידינו, כחלק מהכנתם לעתיד בו יקחו חלק בעיצובה של חברה ישראלית וגלובאלית בת-קיימא.

לקריאה נוספת >> .

חזון התכנית:

התכנית מציבה לנגד עיניה את הצורך לפתח שתי "משפחות" של מיומנויות, נטיות ויכולות יסוד בקרב תלמידי בית הספר, שהן חיוניות כבר כיום ולקראת העתיד, הן בראי הצורך להתמודד עם תאוצת ההשתנות והתפתחות של הטכנולוגיה והמידע בעולם, והן בראי הצורך לעצב חברה עתידית בריאה.  היכולות המדוברות הן:

    1. למידה לאורך החיים: אני מניע את עצמי ללמידה כל העת מתוך תשוקה וצורך להתמודד עם העולם המשתנה.
    2. "מעורבים ומשפיעים ערכית": אני מעורב ופועל לעצב חברה מוסרית מתוך כבוד כאדם, ומחוייבות לעתיד החברה.

מרכיב יסוד הדרוש על מנת לאפשר את התפתחותן של יכולות אלה הוא פיתוח מיומנויות הבחירה והפעלנות (AGENCY) של כל תלמיד, לאורך כל שנות צמיחתו בבית הספר.  היבט זה, והמיומנויות הקשורות אליו, דורשים שינויים הן בממד הפדגוגי, הן בהיבטי ארגון הלמידה, והן במרחבי הלמידה.

מבנה פדגוגי וארגוני:

על רקע הדברים האלה, והמודלים הפדגוגיים הדרושים לצורך כך, יעבור בית הספר הריאלי למבנה ארגוני חדש החל מתחילת שנת הלימודים תשפ"ג (ספטמבר 2022).  מבנה זה יכלול חמישה מרחבים פדגוגיים, שיפעלו במסגרת ארבעה מתחמים: מתחמי הדר, מטו"ס ואחוזה – שיכילו את כיתות א'-ח (בשני מרחבים פדגוגיים שונים), ומתחם בית-בירם, שיכלול את כיתות ט' – י"ב בשני מרחבים פדגוגיים שונים.  להלן מרחבי הלמידה הפדגוגיים החדשים – ששמותיהם נשענים על מטאפורה חקלאית (*):

  1. מרחב החריש: גילאי 3-6 ברשת הריאליגן . מרחב זה יתן דגש לחשיפה למנעד התנסויות (בסיסי  אוריינות), תוך עידוד הסקרנות.
  2. מרחב הזריעה: כיתות א'-ד'. מרחב זה נותן דגש ללמידה גמישה, תוך פיתוח זרעי האוריינויות ואהבת הלמידה.
  3. מרחב הנביטה: כיתות ה' – ח'. מרחב זה נותן דגש לפיתוח המיומנויות הנדרשות ללמידה עצמית, קידום האוריינויות ויישומן בלמידה משולבת פרוייקטים וטיפוח המעורבות החברתית.
  4. מרחב ההנצה: כיתות ט'-י' במתחם בית – בירם. מרחב זה נותן דגש להרחבת האופקים, להשפעה חברתית ולחיזוק יכולת הבחירה באמצעות חשיפה רחבה לתחומי הדעת ולמידה רב-תחומית.
  5. מרחב הפריחה: כיתות י"א – י"ב במתחם בית -בירם. מרחב זה יטפח את המצויינות האקדמית והחברתית, באמצעות ויסות ומיקוד המאמצים האקדמיים בראי הבגרויות בגישה של קמפוס פתוח, וביצוע מכינה חברתית בסמסטר האחרון ללימודים.

השלכות פדגוגיות וארגוניות:

למהלך זה השלכות מעשיות רבות. חלקן (בעיקר פיילוטים ברמה הפדגוגית), יחולו כבר במסגרת תכנית הלימודים בשנת תשפ"ב. ברמה הארגונית מדובר על המעבר למבנה הארגוני החדש החל מתחילת שנת תשפ"ג, מעבר כיתות ט' למתחם בית בירם והקמת מרחב ההנצה (ט'-י'), מעבר כיתות ה' וו' באחוזה למתחם החטיבה לצורך איחוד מרחב הנביטה (מתחמי מטו"ס והדר כבר מאורגנים כך מראש), הקמה הדרגתית של מרחבי למידה חדשים במתחמים השונים, הקמת קמפוס מדעי הרוח והחברה בבית – בירם, ועוד.

בנוסף יבוצעו שינויים בסדר היום בכלל שכבות הגיל, יוטמעו אופני למידה והערכה חדשים, ותועמק ההטמעה של תכניות האוריינות הטכנולוגית וקוד הכבוד.

אנו סמוכים ובטוחים שכל אלה יביאו איתם צמיחה והתפתחות אישית ולימודית לתלמידים ולמורים כאחד, בצד המשך טיפוח המצויינות האקדמית והחברתית המאפיינת את רוחו ומסורתו של בית הספר.

לפירוט נוסף על כל אחד מהמרחבים הפדגוגיים החדשים ומקורות נוספים – אנא הקליקו כאן:

 

שאלות ותשובות כלליות:

בפרק זה ננסה לציין מספר שאלות מרכזיות שהעלו הורים עד כה ביחס לתכנית כולה. תוכלו גם למצוא שאלות ותשובות פרטניות הקשורות לכל אחד מהמרחבים החדשים בדף המיועד לכל מרחב. נשמח גם כמובן אם תכתבו לנו שאלות ורעיונות כלליים נוספים בטופס שמשמאל, ונשתדל לקחת אותם בחשבון בתהליכי התכנון, ולתת להם מענה.

המבנה הפדגוגי המלא והארגוני יכנס לתוקפו החל מתחילת שנת תשפ"ג – בחודש ספטמבר 2022.

בחלק מהמרכיבים קיימנו כבר בשנה החולפת מספר תכניות חלוץ בנושאים כגון תכנית האוריינות הטכנולוגית, קוד הכבוד, למידת תמות ועוד. בשנת תשפ"ב אנו מתעתדים להעמיק ולהרחיב את יישומי החלוץ למרכיבים נוספים בתפיסות הריאלי 2030 ובהם נושאי הלמידה הגמישה, הלמידה הדו-גילית, פעלנות חברתית, פס הלמידה האישי ועוד.  ההתנסויות האלה מלמדות אותנו רבות על דרכי היישום ועל ההכשרה וההכנה הנדרשת בהיבטי הסגל החינוכי והתשתיות.

הבסיס לשינוי נובע מאותה סיבת יסוד שגרמה למובילותו של בית הספר הריאלי עד כה:  זוהי פשוט דרכו של הריאלי להמשיך ולממש את צו חזונו – להיות מוסד חינוכי איכותי, מוביל ומתווה דרך, כפי שהיה לאורך שנות קיומו. אנו רואים בתכנית את המעשה האחראי שאליו נדרשת כל מערכת חינוך שרוצה להיות רלוונטית כעת ולקראת העתיד. הבסיסים הפדגוגיים עליהם היא נשענת הם מוצקים, מהווים שפה משותפת בספרות המקצועית ובמחקר, ומיושמים במערכות החינוך המובילות בעולם.

יתר על-כן, בעולם בו מתקיימת תאוצת שינוי בכל ממדי החיים, נכונותה, יכולתה ונחישותה של מערכת חינוך להתפתח ולהשתנות איננה מהווה בעיה;   זוהי חובת היסוד שלה. כל הורה שילדיו לומדים בבית הספר יכול להיות סמוך ובטוח (וגם גאה) שכך ננהג, שכן זהו טבעו של בית הספר הריאלי. היום בו יפסיק בית הספר לבחון את דרכו ולהשתנות, יהווה בגידה במהות חזונו ובסיבת קיומו.  במלים פשוטות – אנו נמשיך להשתנות.  חשוב שכולנו נצפה ונהיה נכונים לשינויים נוספים בשנים הבאות, שאת חלקם איננו רואים כעת.

בראש ובראשונה, בית הספר ממלא בתכנית הריאלי 2030 את חובתו הבסיסית המגולמת ברוח חזונו – "להיות מוסד חינוכי איכותי, מוביל ומתווה דרך…" ובכך להתעדכן ולהתחדש על מנת להכין את תלמידיו לעתיד המשתנה.

שנית, בהחלט לא מדובר בגחמה של הרגע, או בשינוי לצורך שינוי;

  • פיתוח ותכנון המהלך מתבצע בצוותים רב – תחומיים מזה כשנתיים, ואנו מתכוונים להקדיש את השנה הקרובה להיערכות נוספת למימושו. בסה"כ מדובר בכשלוש שנים מייזום לתחילת מימוש.
  • בצוותי הפיתוח והתכנון שותפים מתחילת הדרך חברי סגל ההוראה וההנהלות בכל שכבות הגיל, נציגי הורים ואף תלמידים, והם מתבצעים גם תוך התיעצות עם מומחים מובילים מהאקדמיה ומהתעשייה.
  • המהלך על מכלול מרכיביו נדון לאורך השנתיים האחרונות מספר פעמים בפני הועד המנהל וחבר הנאמנים של בית הספר, בו חברים אנשי אקדמיה ומעשה מובילים בישראל במנעד תחומים רחב, כלות וחתני פרס ישראל ואנשי חינוך וותיקים, האמונים גם על איכות בית הספר ומסורתו.
  • המודלים הפדגוגיים והארגוניים אותם בית הספר בחן וששימשו השראה למרכיבי השינוי הם המודלים המובילים בעולם החינוך כיום בעולם ובארץ, כולם תוקפו בהצלחה במערכות חינוך ובמדינות שונות בעולם, וכמובן ייושמו בהתאמה לדרכו הייחודית ומאפייניו של בית הספר הריאלי, וברוח חזונו.
  • בשנת תשפ"ב אנו למעשה מתחילים את שנת הפיילוט השנייה למרכיבים שונים שאותם אנו מתכוונים ליישם במסגרת "הריאלי 2030". כבר במהלך שנת תשפ"א יושמו מרכיבים שונים בתכנית כגון האוריינות הטכנולוגית בריאליגן ובסניפים, קוד הכבוד, למידה גמישה, למידת תמות ועוד.  בשנת תשפ"ב מתוכננים פיילוטים נוספים, כולל הרחבת חלק ממהלכי השינוי הקיימים לסניפים נוספים.  התוצאות עד כה מעוררות השראה ואנו חשים ביטחון רב בהצלחת המהלך הפדגוגי.
  • השנה הקרובה (תשפ"ב) מוקדשת להכשרות מורים ולהכשרת התשתיות למימוש התכנית.
  • במקומות בהם נראה לנו נכון לדרג את המעבר מסיבות מעשיות או הקשורות בתרבות הקיימת או ביכולת הצוות או התלמידים ב"דור הביניים" להכיל את המהלך – אנו  נעשה זאת במספר שלבים.
  • התכנית כולה תלווה במהלכי מדידה והערכה בעזרת מובילת ההערכה הבית ספרית במכלול הפדגוגי.

בראש ובראשונה חשוב לציין כי נציגים שונים של ההורים היו שותפים במהלך לאורך כל הדרך:

  • נציגי הורים היו שותפים בתהליך הפיתוח מתחילת הדרך, במסגרתו גם הועברו שני שאלוני הורים (עליהם השיבו כ 350 הורים משכבות גיל שונות).
  • והחל מחודש אוקטובר בשנה זו התקיימו ארבעה  מפגשי הורים בזום בנושא עם הסמנכ"ל לפדגוגיה שהיו פתוחים לכלל ההורים שרצו בכך. הסיבה לכך שהתקיימו ארבעה מפגשים כאלה היתה על מנת לאפשר להורים מספר אפשרויות בחירה, ובמפגשים כולם השתתפו כ 550 הורים (בסיכום כולל).
  • כיווני השינוי (שחלקם גם מתפתח עם התקדמות המהלך) מוצגים מזה כשנה במספר מפגשים במסגרת חבר הנאמנים של בית הספר בו חברים גם נציגי הורים בצד נציגי מורים ואנשי אקדמיה ומעשה ידועי-שם.
  •  במהלך החודשים האחרונים ערכה הנהלת בית הספר מספר מפגשים עם הורים לתלמידים בשכבות גיל שונות שביקשו לשוחח בנושאים שונים הקשורים לשינוי. כך למשל, במהלך החודשים האחרונים התקיימו מפגשים כאלה עם כ 70 הורים לתלמידי כיתה ז' וח' בהדר וכ 120 הורים לתלמידים בשכבות אלה במטו"ס, שביקשו לברר סוגיות שונות הקשורות למעבר ילדיהם לבית – בירם.  בימים הקרובים יתקיים מפגש עם הורים לתלמידי הריאליגן שביקשו לברר מספר סוגיות ועוד.
  • גם אתר האינטרנט הנוכחי נבנה לבקשת הורים. השאלות המופיעות בכל מרחב גיל הן כאלה שנשאלו על ידי הורים במפגשים השונים ובפניות בכתב, ולכן גם ראינו לנכון לציין אותן ואת התשובות להן באופן שיהיו פתוח לכולם.

אנחנו כמובן מבינים שישנם גם הורים שלא נחשפו או מצאו את הזמן לקחת חלק במהלכים הקשורים לפיתוח ותכנון המהלך עד כה. נשמח לענות על שאלות פרטניות של הורים ובאמצעות פניות באתר, והנהלת בית הספר תשמח להפגש עם כל קבוצת הורים שתבקש להעלות או לברר סוגיות נוספות.

(*) המטאפורה החקלאית לשלבי הצמיחה נשענת על גישתו של פרופ' עזרי טרזי – הטכניון – והספר חדשנות דרך חשיבה עיצובית  (2013 בהוצאת פנזא מעבדה תפישתית)

שאלות, מחשבות ורעיונות נוספים בנושא תכנית "הריאלי 2030" ככלל:

כתבו לנו כאן ונשמח לשקול ולהתייחס: