התפיסה הפדגוגית של בית הספר הריאלי – עם הפנים לעתיד

עם הפנים לעתיד תמיד:

אחריותה הבסיסית של מערכת חינוך היא לפעול באופן הצופה פני – עתיד מכיוון שהעתיד הוא נקודת הייחוס שלה: תלמידי כיתה ג' בבית הספר כיום יסיימו את לימודיהם בעוד כעשור, ולכן ראוי שנתאים את האופן שבו הם מתחנכים לשילוב שבין הידע, המיומנויות והערכים שיהיו חיוניים עבורם מתוך ראיית מגמות התפתחות העתיד בטווח זמן כזה.

 מאז ומתמיד העמיד בית הספר את הצורך "להיות מוסד חינוכי איכותי מוביל ומתווה דרך" במוקד חזונו, וזו גם המהות שעמדה לנגד עיני הנהלת בית הספר בבסיס ההחלטה לצאת לדרך.

כמבוא – ראו משמאל ראיון  הסמנכ"ל לפדגוגיה עם ד"ר אמיר גילת – מנכ"ל רשות השידור לשעבר ובוגר בית הספר, בנושא התכנית:

תהליך הפיתוח:

התפיסה הפדגוגית של בית הספר התעדכנה והשתנתה לאורך כל שנות קיומו, והוותה "סמן ימני" במערכת החינוך בהיבטים רבים.

בתוך כך, בשנת 2019, קיים בית הספר  תהליך רב-ממדי של ניתוח מגמות עתיד, בחינת מודלים מובילים בחינוך, ופיתוח מענים המותאמים לבית הספר. התהליך הובל על ידי הסמנכ"ל לפדגוגיה של בית הספר ביחד עם כלל חברי ההנהלה, בליווי ד"ר ערן ברק מדינה וד"ר עירית אהרון, ובו השתתפו, מורים, הורים ותלמידים שגיבשו את עיקרי המרכיבים של התכנית. התכנית נשענת על מודלים פדגוגיים שתוקפו במערכות חינוך מובילות בעולם (בסינגפור, בפינלנד, בקנדה ועוד), על תכנית "מצפן הלמידה 2030" של ה OECD וכמובן בהתאמה ייחודית לחזון בית הספר הריאלי ולאופיו. לקריאה נוספת על הבסיסים הפדגוגיים לתכנית הקליקו כאן>>

החל מתחילת שנת 2021 עבר התהליך משלב הפיתוח לשלבי התכנון המפורט וההיערכות לשלב ההטמעה, באמצעות עשרה צוותי תכנון שונים שהובלו על ידי חברי הנהלת בית הספר. מהלכי התכנון וההיערכות בוצעו תוך בחינה וחשיבה מתמדת על המהלך והשלכותיו, המשך בחינה של מודלים ליישום, שיח עם חברי קהילת בית הספר – מורים, הורים ותלמידים, ועם אנשי אקדמיה ומעשה מובילים בכל תחום.

החל משנת תשפ"ג – ספטמבר 2022, מיושמת התכנית בבית הספר במלואה, על מכלול השלכותיה הפדגוגיות והארגוניות.

על רקע התכנית הפך בית הספר גם לשותף משמעותי בצוותי חשיבה ופרוייקטי-חלוץ מתווי דרך העולים בקנה אחד עם תכניתו הפדגוגית, ובהם פרוייקט "דמות הבוגר 2030" בהובלת אגף אסטרטגיה של משרד החינוך,  ופרוייקט "ממשק אקדמיה–בתי ספר לקידום מערכת החינוך בהטמעת כישורי המאה ה-21" בהובלת מוסד נאמן של הטכניון ובהשתתפות צה"ל, משרד החינוך וגופי מחקר מובילים.

הכיוונים המסתמנים בצוותי החשיבה והיישום האלה משולבים בתכנית, המהווה סימן דרך בפיתוח עתיד החינוך גם בראי הלאומי.

עם המבט לאתגרי העתיד:

העולם מצוי מזה כמה עשורים בתאוצת השתנות. בתוכו כל מערכת חינוכית תידרש לעבור ממצב תודעתי של רפורמות נקודתיות למצב של התפתחות והשתנות רציפה – כמערכת המסוגלת להגיב לצרכי המציאות המשתנה ולהשתנות תדיר בהתאם.

מרכיב חשוב באותם מהלכים הינו תאוצת ההתפתחות הטכנולוגית; הטכנולוגיה  מהווה כבר כיום חלק בלתי נפרד מחייהם של ילדים, ומהווה מגמה מתפתחת ומתעצמת בעיצוב בדמות החברה שלתוכה הם יתבגרו.  מדובר במגמה שהיא הרבה יותר רחבה מעולם המחשבים; הטכנולוגיה על מנעד ביטוייה מתפתחת באופן מואץ בחברה האנושית מזה יותר מ 12 עשורים ולמעשה אנו מצויים כבר בעיצומה של המהפכה הטכנולוגית הרביעית (ויש האומרים – החמישית), על מכלול השלכותיה.

אל אלה מצטרפת המגמה המואצת של התפתחות  המידע שבה במהלך העשורים האחרונים ובעידן האינטרנט – המין האנושי מכפיל את כמות המידע הזמין עבורו מדי שנתיים. בעולם כזה מיומנות העיסוק של ילדים במידע, כמו גם ההתייחסות למערכת החינוך ככזו שתפקידה המסורתי עסק בהעברת מידע, צריכה להיות שונה; אנו נדרשים לקדם את התפתחותם של בוגרים אשר יהיו מסוגלים להתמודד עם עולם בו המידע מתפתח ומשתנה כל הזמן, ולהקנות להם מיומנויות גבוהות הקשורות ליכולת לחפש ולאתר מידע, לסנן אותו, לעבד אותו, להטמיע וליישם את הדרוש מתוכו – באופן מתמיד.

לבסוף, אם מצרפים את המגמות האלה (ויש עוד מגמות רבות נוספות ובהן גם הבינה המלאכותית), חשוב לקחת בחשבון שהן התפתחו לאורך עשורים, במקביל לתאוצת ההתפתחות הדמוגרפית באוכלוסייה האנושית, בעולם שהוא מאוד בלתי מרוסן, ואף הרסני בדפוסי הייצור והצריכה שלו. דבר זה הביא אותנו למציאות שבה אנו מצויים כיום בעולם מאוד משובש בהיבטים של מערכת היחסים שלנו עם הסביבה, בפערים ובאיזונים הכלכליים והחברתיים, ביכולת המשילות, בערכי המשפחה ועוד. לאורך מהלכי הפיתוח של תפיסת הפדגוגיה הריאלית, עברה כחוט השני ההכרה כי הילדים שאנחנו אמונים על חינוכם היום יתמודדו עם עולם שהם יצטרכו לתקן, בצורה משמעותית הרבה יותר מהדורות שעסקו בכך לפניהם.

 על מנת לעשות זאת אנו נקראים ליצור את התנאים להתפתחותם של תלמידים המסוגלים להגדיר מערכת ערכים מתוך הנעה פנימית, ויתר על כן – להפוך ליזמים הפועלים מתוך אותה מערכת ערכים.  גם "מצפן הלמידה 2030" –  אסטרטגיית החינוך העדכנית של ה   OECD, שאל מהי דמותה של החברה האנושית שנרצה לעצב, על מנת להגדיר את סוג החינוך שנדרש להעניק לתלמידים אשר יהוו את מעצביה בעתיד. חשוב לציין שזו הפעם הראשונה בעשורים האחרונים שבה פותחה תפיסת חינוך גלובלית מנקודת מוצא זו – החורגת מעבר לשאלת מידת ההתאמה של הבוגרים לעולם העבודה שאנו רואים לנגד עינינו.

מודלים מובילים בחינוך שהיוו מקור להשראה בעיצוב התכנית:

בית הספר הריאלי איננו כמובן הגוף היחיד שבוחן את עתיד החינוך. ישנן לא מעט מערכות חינוך מובילות בעולם וגופים בינלאומיים  העוסקים בכך בשנים האחרונות, וביניהם לשמחתנו מודלים מובילים שנוסו בהצלחה ותוקפו במערכות אלה בשני העשורים האחרונים, ואשר מהם ניתן לשאוב השראה. אחד המודלים המרכזיים הוא "מצפן הלמידה 2030" של ה OECD, שבו מוטמעים מרכיבים רבים בנושאי סדר היום, הפדגוגיה וההערכה המיושמים כיום במערכות חינוך מובילות בעולם, כפי שמופיע באיורים מטה:

AGENCY – פעלנות כיכולת מרכזית:

אחת הסוגיות המרכזיות שמולן עמד הצוות, קשורה לשאלה מהן היכולות המרכזיות שנדרש לפתח בקרב תלמידינו על מנת שיוכלו למלא תפקיד מעצב בעתידה של החברה. מושג המפתח פעלנות (Agency) אליו מתייחסת גם תפיסת מצפן הלמידה של ה OECD כבעל חשיבות מכרעת,  מתבסס על התפיסה שללומדים יש את היכולת והרצון להשפיע באופן חיובי על חייהם ועל העולם הסובב אותם כסוכני למידה עצמאיים המעצבים את המציאות.

לצורך כך, אנו נקראים ליצור עבורם כר התפתחות שיאפשר להם להגדיר לעצמם מטרות, לחזק את תחושת המסוגלות לממש את אותן מטרות, ליצור כלים לניהול עצמי בחתירה להשגתן ואולי אף חשוב מכך – את החוויה החיובית של היכולת להשפיע באמצעות המהלך הזה על עצמם ועל סביבתם (Growth mindset).

חלק מתנאי היסוד הנדרשים מבית הספר על מנת ליצור כר התפתחות כזה הם מתן מגוון אפשרויות בחירה לתלמידים, מגיל צעיר, וחניכה צמודה ככל הניתן של סגל ההוראה על מנת לסייע להם במהלכי הבחירה. לקריאה נוספת>>

למידה חברתית – רגשית – SEL – Social Emotional Learning:

למידה רגשית-חברתית (SEL) היא מונח פסיכולוגי שמתייחס לתהליך שבאמצעותו רוכשים ילדים בני נוער את המיומנויות הנדרשות להם כדי להתמודד עם אתגרי היומיום, להתפתח כאנשים סקרנים, בעלי יכולת להבין את רגשותיהם שלהם ואת רגשותיהם של אחרים, לקיים אינטראקציות חיוביות עם אחרים, לפעול מתוך מוטיבציה פנימית, להפגין גמישות מחשבתית, יכולת התמדה, ויסות רגשי והתנהגותי ולקבל החלטות אחראיות.

במהלך השנים האחרונות תפס מושג ה SEL מקום מרכזי בשיח קובעי המדיניות בחינוך, כיכולת ליבה חיונית הנדרשת לבוגרי מערכת החינוך על מנת להתמודד עם עולם המצוי בהשתנות מתמדת,  בו ההערכה היא כי יחליפו בין 10 ל 37 מקומות עבודה בימי חייהם.

במצב זה – היכולות להבין את רגשותיך ואת מצבו הרגשי של האחר, ליצור קשרים חברתיים, לגלות אמתפיה, להשתלב במהירות בקבוצות חברתיות שונות, לשתף פעולה בצוות ועוד – מקבלות מקום מרכזי.

על רקע זה, שילבנו במסגרת התפיסה הפדגוגית העדכנית של בית הספר, כלים שיאפשרו לתלמידים לפתח ולתרגל את המיומנויות האלה, בדמות למידה רב-גילית, עבודה בצוותים, למידה גמישה ועוד. אנו מאמינים שטיפוח היכולות האלה מגיל צעיר יכין את התלמידים בצורה מיטבית לעתיד.  לקריאה נוספת >> (וגם כאן).

SDG – יעדי הפיתוח בר- הקיימא של האו"ם כמוקד לפעילות החברתית:

SDG – יעדי פיתוח בר-קימא (Sustainable Development Goals) הם 17 יעדים שנקבעו ב 2015 כאג'נדה עולמית לפיתוח בר קיימא עד שנת 2030. היעדים אומצו על ידי כל 193 המדינות החברות באו"ם ועוצבו בשיתוף הסקטור הפרטי והחברה האזרחית. היעדים הגלובליים הנקראים בקיצור ה-SDGs, מתייחסים לאתגרים המרכזיים של האנושות וכוללים מנעד רחב של נושאים חברתיים, כלכליים וסביבתיים.

במסגרת התכנית הפדגוגית העדכנית של בית הספר, החליט בית הספר לאמץ את היעדים כמסגרת מושגית וכמצפן לפעילויותיו החברתיות, כמו גם לחלק מהפעילויות הלימודיות – כמרכיב בהיבט ה"מעורבים ומשפיעים ערכית", ובגישה של טיפוח תודעה ופעלנות של "אזרחות עולם" בקרב תלמידינו.

הצטרפותו של בית הספר למהלך העולמי הזה, יוצרת גם כר פורה לשותפויות עם גופי אקדמיה ומעשה רבים בישראל שנרתמו למהלך, ובעיקר – הזדמנות לטפח מודעות סביבתית וחברתית גלובאלית בקרב תלמידינו, כחלק מהכנתם לעתיד בו יקחו חלק בעיצובה של חברה ישראלית וגלובאלית בת-קיימא.

.  לקריאה נוספת >> .

חזון התכנית:

התכנית מציבה לנגד עיניה את הצורך לפתח שתי "משפחות" של מיומנויות, נטיות ויכולות יסוד בקרב תלמידי בית הספר, שהן חיוניות כבר כיום ולקראת העתיד, הן בראי הצורך להתמודד עם תאוצת ההשתנות והתפתחות של הטכנולוגיה והמידע בעולם, והן בראי הצורך לעצב חברה עתידית בריאה.  היכולות המדוברות הן:

    1. למידה לאורך החיים: אני מניע.ה את עצמי ללמידה כל העת מתוך תשוקה וצורך להתמודד עם העולם המשתנה.
    2. "מעורבים ומשפיעים ערכית": אני מעורב.ת ופועל.ת לעצב חברה מוסרית מתוך הבנה והטמעה של ערכי כבוד כאדם, ומחוייבות אישית לעתיד החברה.

מרכיב יסוד הדרוש על מנת לאפשר את התפתחותן של יכולות אלה הוא פיתוח מיומנויות הבחירה והפעלנות (AGENCY) של כל תלמיד, לאורך כל שנות צמיחתו בבית הספר.  היבט זה, והמיומנויות הקשורות אליו, דורשים שינויים הן בממד הפדגוגי, הן בהיבטי ארגון הלמידה, והן במרחבי הלמידה, והם מיושמים במסגרת הפדגוגיה העדכנית של בית הספר.

מבנה פדגוגי וארגוני:

על רקע הדברים האלה, והמודלים הפדגוגיים הדרושים לצורך כך, פועל בית הספר הריאלי במבנה ארגוני ייחודי, המיושם החל מתחילת שנת הלימודים תשפ"ג (ספטמבר 2022).  מבנה זה כולל חמישה מרחבים פדגוגיים, הפועלים במסגרת ארבעה מתחמים: מתחמי הדר, מטו"ס ואחוזה – המכילים את כיתות א'-ח (בשני מרחבים פדגוגיים שונים), ומתחם בית-בירם, הכולל את כיתות ט' – י"ב בשני מרחבים פדגוגיים שונים.  להלן מרחבי הלמידה הפדגוגיים החדשים – ששמותיהם נשענים על מטאפורה חקלאית (*):

  1. מרחב החריש: גילאי 3-6 ברשת הריאליגן . מרחב זה שם דגש על חשיפה למנעד התנסויות (בסיסי  אוריינות), תוך עידוד הסקרנות.
  2. מרחב הזריעה: כיתות א'-ד'. מרחב זה נותן דגש ללמידה גמישה, תוך פיתוח זרעי האוריינויות ואהבת הלמידה.
  3. מרחב הנביטה: כיתות ה' – ח'. מרחב זה נותן דגש לפיתוח המיומנויות הנדרשות ללמידה עצמית, קידום האוריינויות ויישומן בלמידה משולבת פרוייקטים וטיפוח המעורבות החברתית.
  4. מרחב ההנצה: כיתות ט'-י' במתחם בית – בירם. מרחב זה נותן דגש להרחבת האופקים, להשפעה חברתית ולחיזוק יכולת הבחירה באמצעות חשיפה רחבה לתחומי הדעת ולמידה רב-תחומית.
  5. מרחב הפריחה: כיתות י"א – י"ב במתחם בית -בירם. מרחב זה מטפח את המצויינות האקדמית והחברתית, באמצעות ויסות ומיקוד המאמצים האקדמיים בראי הבגרויות בגישה של קמפוס פתוח, וביצוע מכינה חברתית בסמסטר האחרון ללימודים.

השלכות פדגוגיות וארגוניות:

למהלך זה השלכות מעשיות רבות. ברמה הארגונית פועל בית הספר במבנה הארגוני העדכני החל מתחילת שנת תשפ"ג, הכולל גם תיכון ארבע-שנתי בבית בירם, ואיחוד חטיבות הגיל השונות במתחמי כיתות המיועדים להם:  מרחבי הזריעה – עבור כיתות א עד ד' בכל מתחם, ומרחבי הנביטה עבור כיתות ה עד ח' בכל מתחם. לצורך כך גם בוצעה הרחבה פיזית של חלק מחללי הלמידה, הוחלף הריהוט בכלל מרחבי הזריעה,  הוקם קמפוס מדעי הרוח והחברה בבית – בירם, ועוד.

בנוסף עודכן סדר היום בכלל שכבות הגיל, הוטמעו אופני למידה והערכה חדשים, והועמקה ההטמעה של תכניות האוריינות הטכנולוגית וקוד הכבוד.

כל אלה נושאים איתם צמיחה והתפתחות אישית ולימודית לתלמידים ולמורים כאחד, בצד המשך טיפוח המצויינות האקדמית והחברתית המאפיינת את רוחו ומסורתו של בית הספר.

לפירוט נוסף על כל אחד מהמרחבים הפדגוגיים החדשים ומקורות נוספים – אנא הקליקו כאן:

 

שאלות ותשובות כלליות:

בפרק זה ננסה לציין מספר שאלות מרכזיות שהעלו הורים עד כה ביחס לתכנית כולה. תוכלו גם למצוא שאלות ותשובות פרטניות הקשורות לכל אחד מהמרחבים החדשים בדף המיועד לכל מרחב.

הבסיס לשינוי נובע מאותה סיבת יסוד שגרמה למובילותו של בית הספר הריאלי עד תחילת יישומו:  זוהי דרכו של הריאלי להמשיך ולממש את צו חזונו – להיות מוסד חינוכי איכותי, מוביל ומתווה דרך, כפי שהיה לאורך שנות קיומו.

אנו רואים בתכנית את המעשה האחראי שאליו נדרשת כל מערכת חינוך שרוצה להיות רלוונטית כעת ולקראת העתיד. הבסיסים הפדגוגיים עליהם היא נשענת הם מוצקים, מהווים שפה משותפת בספרות המקצועית ובמחקר, ומיושמים במערכות החינוך המובילות בעולם.

יתר על-כן, בעולם בו מתקיימת תאוצת שינוי בכל ממדי החיים, נכונותה, יכולתה ונחישותה של מערכת חינוך להתפתח ולהשתנות איננה מהווה בעיה;   זוהי חובת היסוד שלה. כל הורה שילדיו לומדים בבית הספר יכול להיות סמוך ובטוח (וגם גאה) שכך ננהג, שכן זהו טבעו של בית הספר הריאלי. היום בו יפסיק בית הספר לבחון את דרכו ולהשתנות, יהווה בגידה במהות חזונו ובסיבת קיומו.

במלים פשוטות – בית הספר הריאלי ימשיך להשתנות ולהתפתח גם בעתיד.  חשוב שכולנו נצפה ונהיה נכונים לשינויים נוספים בשנים הבאות, שאת חלקם איננו רואים כעת.

בראש ובראשונה, בית הספר ממלא בתכנית הפדגוגיה הריאלית את חובתו הבסיסית המגולמת ברוח חזונו – "להיות מוסד חינוכי איכותי, מוביל ומתווה דרך…" ובכך להתעדכן ולהתחדש על מנת להכין את תלמידיו לעתיד המשתנה.

שנית, בהחלט לא מדובר בגחמה של הרגע, או בשינוי לצורך שינוי;

  • פיתוח ותכנון המהלך בוצע בצוותים רב – תחומיים במהלך כשנתיים, ושנת תשפ"ב הוקדשה להיערכות נוספת למימושו. בסה"כ מדובר בכשלוש שנים מייזום לתחילת מימוש.
  • בצוותי הפיתוח והתכנון היו שותפים מתחילת הדרך חברי סגל ההוראה וההנהלות בכל שכבות הגיל, נציגי הורים ואף תלמידים.
  • המהלכים מתבצעים גם תוך התיעצות עם מומחים מובילים מהאקדמיה ומהתעשייה.
  • המהלך על מכלול מרכיביו נדון לאורך השנים האחרונות מספר פעמים בפני הועד המנהל וחבר הנאמנים של בית הספר, בו חברים אנשי אקדמיה ומעשה מובילים בישראל במנעד תחומים רחב, כלות וחתני פרס ישראל ואנשי חינוך וותיקים, האמונים גם על איכות בית הספר ומסורתו.
  • המודלים הפדגוגיים והארגוניים אותם בית הספר בחן וששימשו השראה למרכיבי השינוי הם המודלים המובילים בעולם החינוך כיום בעולם ובארץ, כולם תוקפו בהצלחה במערכות חינוך ובמדינות שונות בעולם, וכמובן ייושמו בהתאמה לדרכו הייחודית ומאפייניו של בית הספר הריאלי, וברוח חזונו.
  • המהלך כולו מלווה בהכשרות מורים ובתהליכי חניכה וליווי למורים.
  • לצורך מעקב ובקרה אחר יישום התכנית מונה צוות הערכה המבצע מחקר פעולה רב-מימדי, בהנחייתה של ד"ר הדס ברודי שרודר – מומחית תחום הערכה ופיתוח פדגוגי המובילה את הנושא במספר מוסדות אקדמיים ומחוזות (כגון מחוז תל אביב).
  • התכנית כולה מלווה במהלכי מדידה והערכה בעזרת מובילת ההערכה הבית ספרית במכלול הפדגוגי.

בראש ובראשונה חשוב לציין כי נציגים שונים של ההורים היו שותפים במהלך לאורך כל הדרך:

  • נציגי הורים היו שותפים בתהליך הפיתוח מתחילת הדרך, במסגרתו גם הועברו שני שאלוני הורים (עליהם השיבו כ 350 הורים משכבות גיל שונות).
  • החל מחודש אוקטובר 2021 התקיימו  מפגשי הורים בזום בנושא עם הסמנכ"ל לפדגוגיה שהיו פתוחים לכלל ההורים שרצו בכך. במפגשים כולם השתתפו כ 550 הורים (בסיכום כולל).
  • כיווני השינוי (שחלקם גם מתפתח עם התקדמות המהלך) מוצגים מזה כשנה במספר מפגשים במסגרת חבר הנאמנים של בית הספר בו חברים גם נציגי הורים בצד נציגי מורים ואנשי אקדמיה ומעשה ידועי-שם.
  •  במהלך שנת תשפ"ג ערכה הנהלת בית הספר מספר מפגשים עם הורים לתלמידים בשכבות גיל שונות שביקשו לשוחח בנושאים שונים הקשורים לשינוי.
  • פרק זה באתר האינטרנט של בית הספר נבנה לבקשת הורים. השאלות המופיעות בכל מרחב גיל הן כאלה שנשאלו על ידי הורים במפגשים השונים ובפניות בכתב, ולכן גם ראינו לנכון לציין אותן ואת התשובות להן באופן שיהיו פתוח לכולם.

חברי הסגל החינוכי והנהלת כל מתחם בבית הספר שמחים תמיד לשוחח עם כל הורה שירצה להבין היבטים הקשורים לתפיסה הפדגוגית או להעלות סוגיות נוספות.

(*) המטאפורה החקלאית לשלבי הצמיחה נשענת על גישתו של פרופ' עזרי טרזי – הטכניון – והספר חדשנות דרך חשיבה עיצובית  (2013 בהוצאת פנזא מעבדה תפישתית)