מאפייני גיל הזריעה – כיתות א‘- ד’
למה הילדים בגילים האלה זקוקים?
רוח מרחב הזריעה – רוחו של בירם:
מרחב הגילים הזה של כיתות א'-ד', הוא איננו חדש בנופן של מערכות חינוך; למעשה – הראשון שהקים אותו בישראל היה ד"ר בירם עצמו, בדמות "ארץ המכינות" – שכללה את שכבות הגיל האלה, (עוד לפני היווסדן של כיתות היסוד) וההתייחסות לגילי א'-ד' כחטיבת גילים אחודה היא גם מקובלת מאד כיום במערכות חינוך רבות בעולם המערבי.
מעבר לעובדה שמדובר בחיבור טבעי בין שכבות הגיל האלה שיש להן מאפיינים התפתחותיים ייחודיים, מה שהיה אולי אף מעניין יותר בתקופתו של ד"ר בירם הייתה הרוח שהונחלה ב"ארץ המכינות" העומדת גם לנגד עינינו בהתפתחות מרחב הזריעה: רוח זו למעשה היוותה בית גידול מעורר השראה לאהבת הלמידה. ראו את הפיסקה המופיעה בצד הטקסט הזה – מובאה מתוך דבריו של בוגר "ארץ המכינות" כפי שהם מופיעים בספרה של שרה הלפרין. מדובר על שנת 1924!
מהם אמות המידה להצלחה במרחב הזריעה?
- אהבת הלמידה: מרחב הזריעה מטפח את יסודות הסקרנות הטבעית והרעב ללמידה הטמונים בכל ילד, ופועל ליצירת התנאים בהם כל ילד יכול למצוא את דרכו הייחודית ולתת לה ביטוי. מבחן אהבת הלמידה – הוא החשוב ביותר עם תום כיתה ד' במרחב הזריעה.
- האוריינות: יסוד חיוני נוסף הוא האוריינות. בהיבט זה, מרחב הזריעה נבנה על טיפוח זרעי אוריינות התלמידים במגוון השפות – העברית, האנגלית, המתמטיקה והטכנולוגיה, ומידת ההתפתחות של האוריינויות האלה היא אמת מידה חשובה.
- קוד הכבוד: אנו מאמינים שזרעיהם של ערכים אנושיים נדרשים להיטמן באדמה הפורייה של הגילים הצעירים. היכולת להגדיר לעצמם וביניהם לבין חבריהם את הבסיס לערכים ולהתנהגות של כבוד, מתוך הבנה ראשונית והטמעה של הסיבות המניעות את אותם ערכים – היא תנאי חיוני להצלחה במרחב הזריעה.
- מיומנות הבחירה: הזכות לחירות דורשת התפתחותה של אחריות. אנו מאמינים שמתן אפשרויות הבחירה, וטיפוח מיומנויות הבחירה הן אמות מידה חיוניות להצלחה במרחב הזריעה, והן מהוות כלים חשובים ללמידה, להתפתחות ולהתמודדות עם אתגרים לאורך החיים.
אז איך בעצם זה מתבצע?
להלן כמה מרכיבים שבהם מתאפיין מרחב הזריעה:
- למידה גמישה: למידה גמישה היא גישה כוללת להוראה- למידה השמה דגש על פיתוח מיומנויות הלומד העצמאי. גישה זו משלבת באופן גמיש מגוון דרכי למידה המתייחסות לשונות בין הלומדים ולקידום מיטבי שלהם בזיקה למטרות הלמידה, ותוך מעורבות פעילה שלהם בתהליך. בדרך זו מתהווה, בשיתוף בין המורה והתלמיד.ה, מסלול למידה אישי לכל פרט.
- סדר יום גמיש ומאפשר: סדר היום בנוי כך שבלב תכנון המערכת עומדים זמן, מרחב, צוות מורים ותכנית לימודים המאפשרים למידה גמישה.
- מרחבי למידה: בתהליך הדרגתי אנו יוצרים מרחבי למידה גמישים המאפשרים לכל תלמיד מגוון מצבי למידה ו"שוברים" את המבנה הכיתתי ה"קלאסי", תוך פריצת גבולות הכיתה ושימוש אחר במרחבי פנים וחוץ.
- הערכה כלמידה: אחד הכלים המרכזיים לטיפוח הסקרנות ואהבת הלמידה, כמו גם הוויסות והאחריות העצמית, הוא כלי ההערכה העומדים לרשותנו. במרחב הזריעה נעשה שימוש בהערכה עצמית, הערכה מעצבת, הערכה על פי תכנית לימודים אישית והערכה מבוססת מיומנויות. כל אלה מיושמים במסגרת תהליך המתמשך לאורך השנה ומתבצע בשיתוף התלמידים, מורים וההורים. אלה הם כלים המצויים בשימוש נרחב במערכות החינוך המובילות בעולם.
- למידה רב-גילית: בצד ההטרוגניות שהיא מאפשרת בלמידה, אחד הערכים המוספים המרכזיים בלמידה רב גילית קשור לפיתוח המיומנויות החברתיות של הילדים (Social Emotional Learning – SEL). הלמידה הרב-גילית מאפשרת איזון חדש בין קבוצת שייכות יציבה עבור כל ילד לבין היכולת ליצור חברויות חדשות במסגרת רב-גילית. לצורך כך אנו משלבים בשנת הלימודים מצבי למידה רב-גיליים שונים, המחברים בין ילדים בין שכבות גיל שונות לצורך פעילויות למידה, חגים, אמנויות ועוד. למידע נוסף ולמחקרים בנושא למידה רב-גילית, ראו כאן>>.
- מענה להוראה דיפרנציאלית: בדומה למודלים מובילים בעולם, אנו מקיימים לפחות יחידת למידה אחת ביום בה יוקצו שלושה מורים לכל שתי כיתות, ובכך מתאפשרת חניכה יותר צמודה ולמידה דיפרנציאלית, בעבודת צוות בין המורים.
- סדר היום: על מנת לאפשר את הגדלת יחס החניכה, בצד הצורך לשמר את משך שבוע הלמידה בגילים הצעירים (אלא אם יחול שינוי בנושא ברמה הלאומית או המקומית), במתחמי אחוזה ומטו"ס (*) אנו משמרים את משך שבוע הלמידה במרחב הזריעה לאורך שישה ימים בשבוע במסגרת השעות הקיימות.
(*) במתחם הדר מתקיימים חמישה ימי לימוד בשבוע גם במרחב הזריעה.
שאלה הקשורה למרחב הזריעה
איך הפדגוגיה הזו משפיעה על מרחבי הלמידה?
ככלל – הלמידה הגמישה במרחב הזריעה דורשת פתיחת אפשרויות מגוונות יותר לניצול מרחבי הלמידה, ו"שבירת" מבנה השולחנות המסודרים בשורות של הכיתה במודל ה"קלאסי". בית הספר פועל על מנת לאפשר זאת במספר כלים:
- הרחבת החלל הפיזי של הכיתות היכן שניתן, ושימוש בחללים פיזיים נוספים – כולל בחללי חוץ, מסדרונות, חללי מבואה וכד' – כחלק מהמרחב הכיתתי.
- שינוי הריהוט הכיתתי לריהוט גמיש יותר, מגוון יותר, וכזה המאפשר מגוון מצבי למידה.
יש לציין כי מהלכים אלה, ויישומם במגוון המתחמים (שחלקם שוכנים במבנים היסטוריים) דורש זמן ומשאבים רבים, ולכן הם מתרחשים בהדרגה.
