מרחב הזריעה

מרחב הזריעה, עוסק בכיתות א' – ד'.  במרחב זה אנו  זורעים את זרעי האורייניות, זרעי אהבת הלמידה את זרעי מיומנויות הוויסות העצמי, ואת זרעי קוד הכבוד. בתוכו אנו רוצים לטפח  ילדים שאוהבים להגיע לביה"ס, אוהבים ללמוד ובעלי מיומנויות של ויסות עצמי ותחושת מסוגלות המאפשרות להם גם לבחור וללמוד בצורה עצמאית. בממד האוריינות מרחב זה יתמקד ביצירת התנאים להתפתחות תלמידים שיש להם מסד פורה ובריא בהיבטי האוריינות השפתית (עברית ואנגלית), האוריינות הכמותית – מתמטית,  והאוריינות הטכנולוגית. אנו מאמינים כי אם נשכיל לעשות זאת בשלב מוקדם זה, נקנה לתלמידים "מנוע" רב עוצמה ללמידה לאורך החיים, שיסייע להם מאד בשנים הבאות.

מאפייני גיל הזריעה – כיתות א‘- ד’

למה הילדים בגילים האלה זקוקים?

רוח מרחב הזריעה – רוחו של בירם:

מרחב הגילים הזה של כיתות א'-ד', הוא איננו חדש בנופן של מערכות חינוך;  למעשה – הראשון שהקים אותו בישראל היה ד"ר בירם עצמו, בדמות "ארץ המכינות" – שכללה את שכבות הגיל האלה, (עוד לפני היווסדן של כיתות היסוד) וההתייחסות לגילי א'-ד' כחטיבת גילים אחודה היא גם  מקובלת מאד כיום במערכות חינוך רבות בעולם המערבי.

מעבר לעובדה שמדובר בחיבור טבעי בין שכבות הגיל האלה שיש להן מאפיינים התפתחותיים ייחודיים, מה שהיה אולי אף מעניין יותר בתקופתו של ד"ר בירם הייתה הרוח  שהונחלה ב"ארץ המכינות"- אותה נרצה להעצים ולחדש גם במסגרת תהליך הריאלי 2030: רוח זו למעשה היוותה בית גידול מעורר השראה לאהבת הלמידה.  ראו את הפסקה המופיעה בצד הטקסט הזה – מובאה מתוך דבריו של בוגר "ארץ המכינות" כפי שהם מופיעים בספרה של שרה הלפרין.  מדובר על שנת 1924!

איך נדע שהצלחנו במרחב הזריעה?

  • אהבת הלמידה: ראשית, אנו מעוניינים לטפח את יסודות הסקרנות הטבעית והרעב ללמידה הטמונים בכל ילד, וליצור את התנאים לפיתוחן של אלה באופן שבו כל ילד יוכל למצוא את דרכו הייחודית ולתת לה ביטוי.  היבט חשוב שיסייע לנו לעשות זאת, הוא להשתדל להימנע ממרכיבים שנוטים "לכבות" את הסקרנות ואהבת הלמידה הזו. מבחן אהבת הלמידה – הוא החשוב ביותר עם תום כיתה ד' במרחב הזריעה.
  • האוריינות: יסוד חיוני נוסף הוא האוריינות. בהיבט זה, מרחב הזריעה נבנה על טיפוח זרעי אוריינות התלמידים במגוון השפות – העברית, האנגלית, המתמטיקה והטכנולוגיה, ומידת ההתפתחות של האוריינויות האלה היא אמת מידה חשובה.
  • קוד הכבוד: אנו מאמינים שזרעיהם של ערכים אנושיים נדרשים להיטמן באדמה הפורייה של הגילים הצעירים. היכולת להגדיר לעצמם וביניהם לבין חבריהם את הבסיס לערכים ולהתנהגות של כבוד, מתוך הבנה ראשונית והטמעה של הסיבות המניעות את אותם ערכים – היא תנאי חיוני להצלחה במרחב הזריעה.
  • מיומנות הבחירה: מכיוון שלמיומנות הבחירה, ולתחושת המסוגלות המכוונת את בחירותיו של הלומד, ישנו מקום מרכזי בשני עמודי התווך של תפיסת "הריאלי 2030", אנו מאמינים שאלה הן גם אמות מידה חשובות להצלחה במרחב הזריעה.

אז איך בעצם זה יתבצע? מה ישתנה?

זהו למעשה לב העניין (מעבר לכוונות הראויות).  להלן כמה מרכיבים שבהם יתאפיין מרחב הזריעה:

  • למידה גמישה: זו הגישה הפדגוגית המובילה, שבית הספר החל כבר ליישם בגילאים הצעירים בממדים שונים, ויש לה תפקיד מכונן במתן מרחבי הבחירה מובנים עבור ילדים, ובפיתוח מיומנויות הלומד העצמאי. למידה גמישה היא גישה כוללת להוראה- למידה. גישה זו משלבת באופן גמיש מגוון דרכי למידה המתייחסות לשונות בין הלומדים ולקידום מיטבי שלהם בזיקה למטרות הלמידה. בדרך זו מתהווה, בשיתוף בין המורה והתלמיד מסלול למידה אישי לכל פרט..
  • סדר יום גמיש ומאפשר: סדר היום יהיה בנוי כך שבלב תכנון המערכת יעמדו זמן, מרחב וצוות מורים המאפשרים למידה גמישה.
  • מרחבי למידה: בתהליך הדרגתי אנו נקדם יצירת מרחבי למידה גמישים המאפשרים לכל תלמיד מגוון מצבי למידה ו"שוברים" את המבנה הכיתתי ה"קלאסי", תוך פריצת גבולות הכיתה ושימוש אחר במרחבי פנים וחוץ.
  • הערכה כלמידה: איחד הכלים המרכזיים לטיפוח הסקרנות ואהבת הלמידה, כמו גם הוויסות והאחריות העצמית, הוא כלי ההערכה העומדים לרשותנו. במרחב הזריעה נעשה שימוש בהערכה עצמית, הערכה מעצבת, הערכה על פי תכנית לימודים אישית והערכה מבוססת מיומנויות. אלה הם כלים המצויים בשימוש נרחב במערכות החינוך המובילות בעולם.
  • למידה דו-גילית:  בצד ההטרוגניות שהיא מאפשרת בלמידה, אחד הערכים המוספים המרכזיים בלמידה דו גילית קשור לפיתוח המיומנויות החברתיות של הילדים (Social Emotional Learning – SEL). הלמידה הדו-גילית תאפשר איזון חדש בין קבוצת שייכות יציבה עבור כל ילד לבין היכולת ליצור חברויות חדשות במסגרת דו-גילית. גישה זו היא המשך ישיר של גני הילדים במרחב החריש (הריאליגן), בו הקבוצות הן דו-גיליות. בהתאם לכך בית הספר יעבור תחילה ל"בתים" דו-גיליים המורכבים משתי כיתות חינוך(חד גיליות)החל משנת תשפ"ג. בהם יתקיימו מצבי למידה דו-גיליים רבים. לקראת תום שנת תשפ"ג נשקול לבצע מעבר לכיתות חינוך דו-גיליות, הבנויות משילוב בין 15 תלמידים משכבת א' לבין כמות דומה משכבה ב', וכך גם בשילוב בין כיתה ג' ל ד'.  ברובד הפדגוגי – חשוב לציין שבכל שלבי המהלך חלק מהנושאים ילמדו בשכבה חד-גילית, וחלק במתכונת דו-גילית. למידע נוסף ולמחקרים בנושא למידה רב-גילית, ראו כאן>>.לפירוט נוסף לגבי שלבי המעבר -ראו השאלות והתשובות מטה.
  • הקטנת יחס החניכה ככל שניתן: בדומה למודלים מובילים בעולם, ובראי ההתנסות החיובית שהייתה לנו בלמידה בקבוצות קטנות בתקופת הקורונה, אנו ננסה ליצור כמה שיותר שיעורים שבהם יהיו למשל שלושה מורים על כל שתי כיתות, ובכך להקטין את קבוצות הלמידה ולאפשר חניכה יותר צמודה ולמידה דיפרנציאלית, בעבודת צוות בין המורים.
  • שינוי ארגון משך הלמידה וסדר היום: על מנת לאפשר את הגדלת יחס החניכה, בצד הצורך לשמר את משך שבוע הלמידה בגילים הצעירים (אלא אם יחול שינוי בנושא ברמה הלאומית), בסניפי אחוזה ומטו"ס (*) אנו נשמר את משך שבוע הלמידה במרחב הזריעה לאורך שישה ימים בשבוע. יחד עם זאת נקצר את משך ימי הלמידה במהלך השבוע בכחצי שעה בכל יום, על מנת שנוכל להיעזר בשעות המורים לתגבור שעות הרוחב. כל יתאפשרו הגדלת יחס החניכה ומתן מענה לקבוצות למידה קטנות יותר בחלק מהשיעורים. על מנת לתת מענה לתלמידים הנדרשים ליום ארוך – מהלך זה לא יפגע בשעות המועדונית.

(*) במתחם הדר, בו ימשיכו להתקיים חמישה ימי לימוד בשבוע גם במרחב הזריעה, לא יקוצרו ימי הלימוד.

שאלות ותשובות ראשוניות הקשורות למרחב הזריעה

בפרק זה ננסה לציין מספר שאלות מרכזיות שהעלו הורים עד כה ביחס למרחב הזריעה. חשוב לציין כי בשלב זה – לא כל התשובות לשאלות האלה ידועות לנו, שכן אנו בעיצומו של תהליך החשיבה והתכנון, ויש עוד זמן עד להגעה ליישומו. נשמח גם כמובן אם תכתבו לנו שאלות ורעיונות נוספים, ונשתדל לקחת אותם בחשבון בתהליכי התכנון, ולתת להם מענה.

המבנה הארגוני יכנס לתוקפו החל מתחילת שנת תשפ"ג בחודש ספטמבר 2022. המשמעות היא שהחל מתאריך זה יהפכו התלמידים לתלמידי מרחב הזריעה במתחמים השונים (הדר, מטו"ס, אחוזה).

ככלל – לאחר שבחנו את המשמעויות החברתיות והפדגוגיות, ועל רקע השיחות שקיימנו עם הורים בנושא, החלטנו ליצור שינוי תלת-שלבי מדורג, שילווה על ידי מהלכי למידה והערכה פדגוגית ורגשית, על ידי רכזת תחום ההערכה, פסיכולוגית בית ספר ומרכזת היועצות. המהלך המדורג הזה נובע מההכרה שמדובר גם בשינוי תרבותי הדורש זמן הסתגלות.  שלבי הביצוע יהיו:

  • השלב הראשון – מגוון התנסויות במסגרת הקיים:  בשנת תשפ"ב (השנה הקרובה – החל מספטמבר 2021) נקיים מופעים שונים של למידה דו-גילית בכיתות א'-ד' כחלק מתהליכי הלמידה וההכנה למהלך במרחב הזריעה.
  • השלב השני: "בתים" של למידה דו-גילית פדגוגית, בכיתות חינוך חד-גיליות:  בשנת   תשפ"ג (ספט' 2022 – קיץ 2023) נעמיק את השינוי במובן הפדגוגי.  לצורך כך ניצור מצב שבו ברמה הפיזית – נצמיד כל חדר כיתה א'  לחדר כיתה ב' לכדי "בית" דו-גילי (בכל בית שתי כיתות מלאות)המורכב משתי כיתות חינוך חד-גיליות. מהלך זה יקל על המחנכות ליצור בקלות מצבי למידה דו-גיליים (כאמור – כיתות החינוך החד-גיליות תשמרנה באותה שנה).
  • השלב השלישי: בחינת עיתוי ואופן המעבר לכיתות חינוך דו-גיליות: לקראת תום שנת תשפ"ג אנו נבחן בראי תהליכי הלמידה ומהלכי הליווי וההערכה שנבצע למהלך, את עיתוי ביצוע המהלך המלא (המעבר לכיתות חינוך דו-גיליות). המשמעות היא שייתכן ונחליט בתום השנתיים הקרובות להמשיך בלמידה רב-גילית עדיין מבלי לשנות את החונכות החד-גילית לשנה נוספת או יותר, או שנבחר לנקוט בגישה שונה ליישום המהלך בשכבות גיל שונות.

הגישה התלת- שלבית הזו תאפשר לנו ליצור נפח גדל והולך של מופעי למידה דו-גיליים החל מהשנה הזו, באופן שיסייע למעבר בשלושה היבטים שונים:

  1. בהיבט הפדגוגי: התגבשות דפוסי הלמידה הדו-גילית ברמה הפדגוגית (כחלק מהלמידה הגמישה), בקרב התלמידים, עוד טרם שמבנה כיתות החינוך יהיה כזה. זה יאפשר לתלמידים הדרגה במעבר.
  2. בהיבט החברתי: יצירת מצבי למידה דו-גיליים שיאפשרו לתלמידים הרבה מצבים של היכרות עם התלמידים הגדולים והצעירים מהם, ויצירת מרקם חברתי מגוון ונרחב, תוך חיזוק מיומנויות ה SEL.
  3. בהיבט המחנכות:  מצב זה יאפשר לתלמידים להכיר יותר מורים שילמדו אותם במצבים הדו-גיליים, ובכך יכין את הקרקע למהלכי ההמשך.

כפי שציינו, אנו מאמינים שמתוך ההתנסויות האלה המעבר לכיתות חינוך דו-גיליות יהיה מהלך טבעי ומתבקש.  בצד זה, אנו גם מבינים שישנם הורים שחוששים מהמעבר הזה.

מתווה המהלך התלת- שלבי הזה יאפשר מגוון ההתנסויות בלמידה גמישה רב-גילית במהלך תשפ"ב ותשפ"ג (2021 עד אמצע 2023), ואנו מאמינים שיעניק לכולם את תחושת הביטחון והערך שבגישת הלמידה הזו, ובמגוון ההזדמנויות הפדגוגיות והחברתיות המגולמות בה. כאמור – לקראת תום שנת תשפ"ג בית הספר יבחן את העיתוי והדרך למעבר לכיתות חונכות דו-גיליות – בראי הלמידה מהמהלך ומהערכתו.

אנו מאמינים כי מעבר למבנה דו-גילי כזה יפתח מגוון אפשרויות חדשות בפני התלמידים והמורים ללמידה גמישה ומגוונת, ויאפשר לילדים את האיזון הדרוש בין ביטחון חברתי לרכישת מיומנויות חברתיות חיוניות.

להלן המרכיבים שיקנו לתלמידים ביטחון ומעון חברתי בטוח במבנה זה:

  • יציבות קבוצת הגרעין: עם תחילת המהלך – יישארו התלמידים עם אותה קבוצה בהיקף של כמחצית כיתת אם משכבת הגיל שלהם (כ 15 ילדים), שהם יהיו חלק ממנה לאורך כל שנות מרחב הזריעה (כיתות א'-ד'). תלמידים שהפיצול הזה יחול עליהם לראשונה בכיתה גבוהה יותר בשנים הראשונות לשינוי (כגון תלמידי כיתה ג' של שנת תשפ"ג), ימצאו עצמם עם מחצית מתלמידי כיתת האם שעימה גדלו.
  •  יציבות המורים: ככלל – נשאף שהילדים ילוו על ידי אותה מחנכת לאורך כל שנתיים – קרי המחנכת שהם פגשו בכיתה א' תעלה איתם לכיתה ב', ובכיתה ג' הם יפגשו מחנכת חדשה – גם היא למשך שנתיים. דבר זה יתאפשר על ידי כך שמחנכות מרחב הזריעה תשארנה בדו-שכבת הגיל הזו (בכל שנתיים תחזורנה לקבל קבוצה חדשה).  בצד זה, ובדומה למצב כיום, אנו יודעים שזה לא תמיד יתאפשר בשל חופשות לידה, שבתונים, שינויים בקרב המורים ועוד.
  • יציבות שכבת הגיל: כאמור – גם אם כיתות האם הן דו-גיליות, לא כל הלמידה תהיה דו-גילית. כך למעשה ימצא כל ילד את עצמו נפגש מספר פעמים במהלך השבוע עם תלמידי קבוצת הגרעין המקבילים לו משכבת הגיל שלו. המפגשים השכבתיים האלה יתרחשו לאורך כל ארבע השנים, והשילוב הזה של קבוצות מאותה שכבת גיל יהווה יציבות חברתית נוספת.
  • המפגש המחודש בתחילת כיתה ג': כל ילד "יחזור" למבנה החברתי שהוא חווה בכיתתו בכיתה א', עם המעבר לכיתה ג'. שם – למעשה הוא ימצא עצמו חובר מחדש לילדי השכבה הבוגרת שהיו איתו בכיתה א' – ולמעשה למבנה החברתי השלם שהוא חווה אז.

בנוסף – להלן המרכיבים שיאפשרו צמיחת מיומנויות חברתיות חדשות במבנה הזה:

  • כל ילד יתנסה בלהיות ה"קטן" בכיתה: ילדים בכיתות דו-גיליות יכנסו כבר מכיתה א' למצב בו ישנם בכיתתם ילדים משכבה מעט בודרת יותר, שמכירים את בית הספר ואת דרכיו ויכולים לסייע להם בצעדיהם הראשונים. זהו "חיבוק חברתי" חם שיכול מאד לסייע.
  • כל ילד יתנסה בלהיות ה"גדול" בכיתה: כל ילד יתנסה גם בקליטת ילדים קטנים יותר בכיתה, ביצירת חונכות חברית ומלווה עבורם, וגם בתחושת ההעצמה שזה יאפשר לו.  כך גם גדלים זרעים של מנהיגות.
  • מיומנות "יצירת חברים": בכל שנה (למעט בכיתה ג') יתנסו הילדים בהזדמנות ליצירת חברויות חדשות עם המפגש עם המצטרפים החדשים (או עם קבוצת הגרעין שאליה הצטרפו). דבר זה יאפשר גם מוביליות חברתית, והפחתת הסיכון לתיוג חברתי של ילדים בגיל הרך.

ככלל – המעבר ללמידה גמישה במרחב הזריעה מצריך פתיחת אפשרויות מגוונות יותר לניצול מרחבי הלמידה, ו"שבירת" מבנה השולחנות המסודרים בשורות של הכיתה במודל ה"קלאסי". בית הספר יפעל על מנת לאפשר זאת במספר כלים:

  • הרחבת החלל הפיזי של הכיתות היכן שניתן. החלנו מהלכים מסוג זה בשנים האחרונות במתחם כיתות היסוד (שיהפוך למרחב הזריעה) בהדר, ונמשיך בו ככל הניתן.
  • שימוש בחללים פיזיים נוספים – כולל בחללי חוץ, מסדרונות, חללי מבואה וכד' – כחלק מהמרחב הכיתתי.
  • שינוי הריהוט הכיתתי לריהוט גמיש יותר, מגוון יותר, וכזה המאפשר מגוון מצבי למידה.

יש לציין כי מהלכים אלה, ויישומם במגוון הסניפים (שחלקם שוכנים במבנים היסטוריים) ידרוש זמן ומשאבים רבים, ולכן הם יתרחשו בהדרגה.

ככלל – שימור יחס חניכה גבוה דורש המשך עבודה בכיתות בעלות מספר תלמידים קטן (למול כ 35-40 תלמידים בכיתה במרבית החינוך הציבורי).  בכיתות בהן תתבצע הרחבה של המרחב הפיזי, והגדלת יחס החניכה (באמצעות שילוב יותר שעות רוחב בתוך המערכת) אנו נוסיף עד שני תלמידים נוספים לתקן כל כיתה. התוספת הזו תתאפשר בשל הגדלת המרחב הפיזי ומידת תשומת הלב של מורים ביחס לתלמידים, ותסייע לבית הספר לממן את המהלך היקר של ההרחבה הפיזית של הכיתות ושינוי הריהוט.

בצד זה – צעד זה יתרחש בהדרגה,  ורק בכיתות בהן המרחב הפיזי יגדל בלפחות 15% ביחס למרחב הקיים. לא נגדיל את התקן בכיתות טרם שיגדל בהן המרחב הפיזי לפחות בשיעור זה,  גם אם ישתפר בהן יחס החניכה.

מהלך זה הינו המינימום האפשרי מתוך גישה רחבה הרבה יותר שתוקפה במערכות החינוך המובילות בעולם (סינגפור, פינלנד, קנדה ועוד) הקרויה Teach Less – Learn More. על פי גישה זו, שהיינו עדים לה גם במהלך תקופת הקורונה, ניתן להגדיל את אפקטיביות הלמידה ויעילותה באמצעות הפחתה מסוימת במשך ימי הלמידה, לטובת הגדלת יחס החניכה – ומתן אפשרות לעבודה בקבוצות קטנות יותר. כך למשל, ממוצע משך יום הלימודים בסינגפור הוא 5 שעות – לאורך חמישה ימים בשבוע. בפינלנד מדובר על 5.5 שעות. מחקרים שנעשו בארץ על 70 בתי ספר בנושא, גילו שבכל מקרה יעילות הלמידה יורדת דרסטית לאחר השעה 13:00.

לבסוף – לאלה מההורים שחשובה להם שהות ילדיהם בבית הספר לאחר שעות הלימודים (בשל שעות עבודתם או מסיבות אחרות), משך שעות המועדונית לא יפגע ממהלך כזה.

לא. בית הספר רואה בזה מהלך פדגוגי מהותי, בו טובת התלמידים עומדת לנגד עיני כולנו. שעות הרוחב האלה יסומנו במערכת באופן גלוי לתלמידים, למורים ולהורים, ובית הספר יהיה מחויב לשבץ את כמות המורים המתחייבת בשעות הרוחב.

במידה ומורה  תיעדר מהלימודים, גם אם בשעה מסוימת היא הייתה אמורה לשמש כמורה שלישית בין שתי כיתות, ידאג בית הספר למורה מחליפה, וימלא את מחויבותו למכסת המורים בחלון זמן זה.

השיבוץ יתבצע על ידי המחנכות המכירות את הילדים, ובוודאי שתנתן לתלמידים האפשרות לבקש חבר או שניים שהם מכירים. בסופו של דבר, גם בשנת המעבר (תשפ"ג) – התלמידים מכיתה ב' ומעלה ישארו עם כמחצית מילדי כיתת המקור שלהם, איתם הם יתמידו עד  תום כיתה ד'.

  • על אף העובדה שהתכנית דורשת מבית הספר השקעה משמעותית מאד בתשתיות ובריהוט על מנת לאפשר את מרחבי הלמידה, שכר הלימוד אינו צפוי להשתנות בעקבות כך, וישאר על כנו. התכנית גם תבוצע מבלי שהיא תגרע מכמות שעות המורים (שחלקן ייפרס מחדש במסגרת סדר היום החדש ושינוי יחס החניכה).
  • ללא קשר לתכנית, במידה ויחולו שינויים ברמה הלאומית שישליכו על הסכמי השכר עם המורים, נידרש לערוך שינויים בשכר הלימוד בהתאם. מהלך כזה, ככל שיתרחש, אינו קשור כאמור למימוש תכנית הריאלי 2030.

שאלות, מחשבות ורעיונות נוספים בנושא מרחב הזריעה?

כתבו לנו כאן ונשמח לשקול ולהתייחס:

הקליקו לפרטים על מרחבים ומקורות נוספים בתכנית הריאלי 2030: