מרחב הנביטה – כיתות ה‘ – ח’

במרחב הנביטה – כיתות ה' – ח',  אנו מתחילים לראות את זרעי האוריינויות, אהבת הלמידה והוויסות העצמי נובטים לאוויר העולם. מרחב זה הוא "גן העדן" של פיתוח המיומנויות והאוריינויות בראייה בין – תחומית באמצעות למידה משולבת פרוייקטים (ברוח "המארג"), פיתוח "ידע עולם" תוך מתן דגש לחופש הבחירה ולמימוש החקרנות בלמידה עצמית. מרחב זה גם נותן דגש למעורבות החברתית של התלמידים, מתוך גישה של פעלנות אזרחית ותרומה לקהילה.

מאפייני גיל הנביטה

האתגר ההתפתחותי בגילאי הנביטה

מהן אמות המידה להצלחה במרחב הנביטה?

  • אהבת הלמידה לבד ובקבוצה: מבחן אהבת הלמידה הוא רכיב חיוני ביכולת ליצור את התנאים לצמיחתם של בוגרים שהם לומדים לאורך החיים (Life Long Learners). אחת משאלות היסוד שנשאל את עצמנו בבואנו לבחון את הצלחת המהלך היא באיזו מידה אהבה זו צומחת במרחב הנביטה. זה גם ידרוש ממרחב הנביטה ליצור את התנאים לכך בלמידה עצמית ובקבוצות.
  • יישום וגילוי עניין בידע רב – תחומי: גישת הלמידה המשולבת פרוייקטים, המלווה את בית הספר בעשור האחרון במסגרת תכנית "המארג", מסייעת לנו להמשיך ולטפח את עולם הרב-תחומיות ויישומיו המעשיים. היכולת להיות סקרנים, לחקור ולגלות תוך שילוב ראייה רב-תחומית ולהשליכה על שדות יישום שונים בחיים תהווה אמת מידה חשובה בך.
  • תחושת מסוגלות: תחושת מסוגלות מתפתחת ממצבור של חוויות הצלחה של כל תלמיד בעמידה באתגרים שונים, ומתוך העצמת היסודות באופיו וביכולותיו שתרמו לאותה הצלחה.  תחושת המסוגלות הזו מהווה גם אמת מידה להצלחת מרחב הנביטה.
  • קוד הכבוד: מרחב הנביטה מקדם את צמיחתו של קוד הכבוד מהממד האישי, לאופן הביטוי של הערכים בהם בוחר כל ילד גם במרחב החברתי – הן בתוך בית הספר, והן במעורבותו החברתית מחוץ לו. המידה שבה התלמידים מפתחים את המודעות והמעורבות החברתית במרחב הנביטה היא אמת מידה חשובה שאנו רוצים להצמיח.

אז איך בעצם זה מתבצע?

 להלן כמה מרכיבים שבהם מתאפיין מרחב הנביטה:

  • ליווי הפרט והעצמת החונכות: בשל הייחוד של מרחב הגיל הזה והצורך בליווי קרוב יותר של כל תלמיד בשנים המורכבות של נביטת גיל ההתבגרות, מרחב הנביטה מעצים את הליווי האישי לתלמידים. לאחר בחינה מעמיקה, ראינו לנכון לשמר בכיתות ה'-ו' את מודל חינוך הכיתה (מחנכ.ת אחת.ד לכלל הכיתה) בצד העצמת שעות החינוך, שעות היועצות, ושעות החניכה הפדגוגית. בכיתות ז' וח', בהן גם מצטרפים תלמידים חדשים לכל הסניפים, מוקצה חונך לכל מחצית כיתה (כ 17 תלמידים), באופן שיצור תנאים טובים יותר להתפתחותו של כל תלמיד, כפרט וכחלק מקבוצה חברתית.
  • סדר היום: סדר היום בנוי כך שבלב תכנון המערכת עומדים זמן ומרחב המאפשרים למידה משולבת פרוייקטים, פיתוח מיומנויות למידה עצמית, ופעלנות חברתית באופן שיאפשר גם את הגדלת יחס החניכה.
  • שבוע למידה בן חמישה ימים: לצורך הגדלת יחס החניכה, באופן שיאפשר יותר מצבים של ליווי אישי וקבוצתי ולמידה בקבוצות קטנות בתוך שעות המערכת, מתקיים במרחב הנביטה שבוע למידה בן חמישה ימים. דבר זה מאפשר "שחרור" יותר שעות הוראה לצורך חניכה פדגוגית.
  •  למידת מאמ"צ: במרבית ימי השבוע מתקיים פרק זמן של כשעה ורבע בו התלמידים לומדים בגישה של "למידת מאמ"צ", המקדמת הקנייה ויישום של מיומנויות למידה באופן עצמאי על בסיס הנחיות ותוך חניכה וליווי שיקנה להם הסגל החינוכי. מטרתם של תהליכים אלה היא טיפוח מיומנויות הלמידה בוויסות עצמי, המהוות גם מרכיבי יסוד ביכולות הלמידה לאורך החיים. המושג מאמ"צ הוא ראשי תיבות של השלבים בתהליך הלמידה בוויסות עצמי – אותם רוכשים התלמידים כמיומנות: מטרה  – הגדרת מטרות על פי מודל SMART, אסטרטגיה  – בחירת אסטרטגיות למידה המתאימות לתלמיד ולתחום הדעת, משוב – מעקב, בקרה ומשוב עצמי ביחס להתקדמות ביחס למטרות הלמידה, ולבסוף – צפי תרגום מסקנות המשוב לתכנון המשך הלמידה.
  • BYOD – Bring Your Own Device– כחלק ממהלך טיפוח האוריינות הטכנולוגית של התלמידים, ביה"ס מהווה חלק מכ250 בתי ספר שכבר פועלים ברחבי הארץ במסגרת BYOD במצב זה, כחלק מאמצעי הלימוד, כל משפחה מתבקשת לוודא כי עבור כל תלמיד יהיה בביתו אמצעי מחשוב אישי משלו אותו התלמידים מביאים לבית הספר על פי צרכי המערכת. המהלך מאפשר למידה באמצעות לומדות בתחומי המתמטיקה והאוריינויות, ניהול למידת המאמ״צ באמצעות GOOGLE CLASSROOM, שימוש באפליקציות שונות ללמידה ומנעד רחב של כלים דיגיטליים ללמידה עצמית ובקבוצות.  
  • פעלנות חברתית:  אחת לשבוע מתקיים פרק זמן של עבודה בקבוצות רב-גיליות על פרוייקטים חברתיים שונים, כחלק מטיפוח המעורבות וההשפעה הערכית.
  • רב – גיליות בפעלנות החברתית:  תהליכים אלה מתבצעים בקבוצות רב-גיליות המסייעות לחניכה ולעזרה הדדית, ולצמיחה של המנהיגות בקרב תלמידי השכבות הבוגרות יותר.
  • מרחבי למידה WE LEARN: בתהליך הדרגתי אנו מקדמים יצירת מרחבי למידה שישרתו את למידת המאמ"צ האישית והקבוצתית,  תוך פריצת גבולות הכיתה ושימוש אחר במרחבי פנים וחוץ.
  • הערכה מעצבת: אחד הכלים המרכזיים לטיפוח הסקרנות ואהבת הלמידה, כמו גם הוויסות והאחריות העצמית, הוא כלי ההערכה המעצבת. בתוך כך מרחב הנביטה שם דגש על השימוש בכלים של הערכה עצמית והערכה מעצבת מבוססת מיומנויות, המצויים בשימוש נרחב במערכות החינוך המובילות בעולם.

שאלות ותשובות הקשורות למרחב הנביטה

למעשה בשתי "תחנות":

  • הראשונה – עם המעבר למרחב הנביטה – בין כיתה ד' לכיתה ה'.
  • השנייה במעבר לתחילת כיתה ז' – עקב הצטרפות תלמידים חדשים מבחוץ. אז גם תחולק כל כיתה לשתי קבוצות חונכות.

בנוסף, מעבר לכיתה השכבתית ולקבוצת החונכות שלהן כל תלמיד יהיה משוייך, הוא יהיה גם חלק מקבוצה רב-גילית שבה יתקיימו פעילויות חוצות-גילים, בדגש הממד החברתי. דבר זה יאפשר גם את היתרונות שברב-גיליות, ויקדם את העזרה והתמיכה ההדדית.

כאמור – הלימודים במרחב הנביטה מתקיימים במהלך חמישה ימים בשבוע בכל המתחמים, בין השעות 08:00 ל 14:00 ועד לתאריך ה 20 ביוני בכל שנה .

פיתוח המיומנות הזו היא אחד מתפקידיו המרכזיים של מרחב הנביטה, כחלק מכישורי הלמידה לאורך החיים. במסגרת מרחב הנביטה מקנים המורים לתלמידים כלים המסייעים להם לפתח את מיומנויות הוויסות העצמי של הלמידה. בתוכם ילמדו ויתנסו התלמידים בהגדרת מטרות הלמידה, תכנון משכי הלמידה העצמית, בקרה תוך כדי ביצוע, משוב ושיפור.

הלמידה הרב תחומית מעוגנת בעקרונות של ליבה במדעי הטבע ובמדעי הרוח והחברה שנוסחה וקיבלה תקפות במסגרת תוכנית המארג, בהם צבר בית הספר נסיון של כ 10 שנים.  כל פרויקט רב תחומי נבנה במסגרת של מושגים, עקרונות, תמות ושאלות גדולות המופיעים במסמכי הליבה.

מהלך זה הינו המינימום האפשרי מתוך גישה רחבה הרבה יותר שתוקפה במערכות החינוך המובילות בעולם (סינגפור, פינלנד, קנדה ועוד) הקרויה Teach Less – Learn More. על פי גישה זו, שהיינו עדים לה גם במהלך תקופת הקורונה, ניתן להגדיל את אפקטיביות הלמידה ויעילותה באמצעות הפחתה מסויימת במשך ימי הלמידה, לטובת הגדלת יחס החניכה – ומתן אפשרות לעבודה בקבוצות קטנות יותר. כך למשל, ממוצע משך יום הלימודים בסינגפור הוא 5 שעות – לאורך חמישה ימים בשבוע.  בפינלנד מדובר על 5.5 שעות.  כאמור, אנו עושים שימוש בשעות שנחסכו על מנת להגביר את החניכה והליווי האישי לתלמידים.

ההערכה המעצבת מתאפיינת בדיאלוג ובמשוב מתמיד מן הסביבה. לפיכך היא גורמת ללומד להתקדם ולהתפתח בלימודיו ולהציב לעצמו אתגרים כדרך קבע.   תלמיד שלומד להציב לעצמו אתגרים ולעמוד בהם הוא גם תלמיד שלומד להצטיין, מתוך בחירה והנעה פנימית.

הקליקו למעבר למרחבים פדגוגיים ומקורות נוספים: