במרחב הנביטה – כיתות ה' – ח', אנו מתחילים לראות את זרעי האוריינויות, אהבת הלמידה והוויסות העצמי נובטים לאוויר העולם. מרחב זה הוא "גן העדן" של פיתוח המיומנויות והאוריינויות בראייה בין – תחומית באמצעות למידה משולבת פרוייקטים (ברוח "המארג"), פיתוח "ידע עולם" תוך מתן דגש לחופש הבחירה ולמימוש החקרנות בלמידה עצמית. מרחב זה גם נותן דגש למעורבות החברתית של התלמידים, מתוך גישה של פעלנות אזרחית ותרומה לקהילה.
מאפייני גיל הנביטה
האתגר ההתפתחותי בגילאי הנביטה
איך נדע שהצלחנו במרחב הנביטה?
- אהבת הלמידה לבד ובקבוצה: מבחן אהבת הלמידה הוא רכיב חיוני ביכולת ליצור את התנאים לצמיחתם של בוגרים שהם לומדים לאורך החיים (Life Long Learners). אחת משאלות היסוד שנשאל את עצמנו בבואנו לבחון את הצלחת המהלך היא באיזו מידה אהבה זו צומחת במרחב הנביטה. זה גם ידרוש ממרחב הנביטה ליצור את התנאים לכך בלמידה עצמית ובקבוצות.
- יישום וגילוי עניין בידע רב – תחומי: גישת הלמידה המשולבת פרוייקטים, המלווה את בית הספר בעשור האחרון במסגרת תכנית המארג, תסייע לנו להמשיך ולטפח את עולם הרב-תחומיות ויישומיו המעשיים. היכולת להיות סקרנים, לחקור ולגלות תוך שילוב ראייה רב-תחומית ולהשליכה על שדות יישום שונים בחיים תהווה אמת מידה חשובה בך.
- תחושת מסוגלות: תחושת מסוגלות מתפתחת ממצבור של חוויות הצלחה של כל תלמיד בעמידה באתגרים שונים, ומתוך העצמת היסודות באופיו וביכולותיו שתרמו לאותה הצלחה. תחושת המסוגלות הזו תהווה גם אמת מידה להצלחת מרחב הנביטה.
- קוד הכבוד: מרחב הנביטה מקדם את צמיחתו של קוד הכבוד מהממד האישי, לאופן הביטוי של הערכים בהם בוחר כל ילד גם במרחב החברתי – הן בתוך בית הספר, והן במעורבותו החברתית מחוץ לו. המידה שבה התלמידים מפתחים את המודעות והמעורבות החברתית במרחב הנביטה היא אמת מידה חשובה שנרצה להעריך ולהצמיח.
אז איך בעצם זה מתבצע?
להלן כמה מרכיבים שבהם מתאפיין מרחב הנביטה:
- ליווי הפרט והעצמת החונכות: בשל הייחוד של מרחב הגיל הזה והצורך בליווי קרוב יותר של כל תלמיד בשנים המורכבות של נביטת גיל ההתבגרות, מרחב הנביטה מעצים את הליווי האישי לתלמידים. לאחר בחינה מעמיקה, ראינו לנכון לשמר בכיתות ה'-ו' את מודל חינוך הכיתה (מחנכ.ת אחת.ד לכלל הכיתה) בצד העצמת שעות החינוך, שעות היועצות, ושעות החניכה הפדגוגית. בכיתות ז' וח', בהן גם מצטרפים תלמידים חדשים לכל הסניפים, מוקצה חונך לכל מחצית כיתה (כ 17 תלמידים), באופן שיצור תנאים טובים יותר להתפתחותו של כל תלמיד, כפרט וכחלק מקבוצה חברתית.
- סדר היום: סדר היום בנוי כך שבלב תכנון המערכת עומדים זמן ומרחב המאפשרים למידה משולבת פרוייקטים, פיתוח מיומנויות למידה עצמית, ופעלנות חברתית באופן שיאפשר גם את הגדלת יחס החניכה.
- שבוע למידה בן חמישה ימים: לצורך הגדלת יחס החניכה, באופן שיאפשר יותר מצבים של ליווי אישי וקבוצתי ולמידה בקבוצות קטנות בתוך שעות המערכת, מתקיים במרחב הנביטה שבוע למידה בן חמישה ימים. דבר זה מאפשר "שחרור" יותר שעות הוראה לצורך חניכה פדגוגית.
- פס למידה פעילה: במרבית ימי השבוע מתקיים פרק זמן של כשעה ורבע בו התלמידים לומדים בגישה של למידה פעילה, המקדמת הקנייה ויישום של מיומנויות למידה באופן עצמאי על בסיס הנחיות ותוך חניכה וליווי שיקנה להם הסגל החינוכי. מטרתם של תהליכים אלה היא טיפוח מיומנויות הלמידה בוויסות עצמי, המהוות גם מרכיבי יסוד ביכולות הלמידה לאורך החיים.
- פעלנות חברתית: אחת לשבוע מתקיים פרק זמן של עבודה בקבוצות רב-גיליות על פרוייקטים חברתיים שונים, כחלק מטיפוח המעורבות וההשפעה הערכית.
- רב – גיליות בלמידה האישית ובפעלנות החברתית: תהליכים אלה מתבצעים בקבוצות רב-גיליות המסייעות לחניכה ולעזרה ההדדית, ולצמיחה של המנהיגות בקרב תלמידי השכבות הבוגרות יותר. מהלך זה מאפשר גם למידה דיפרנציאלית, שתאפשר לתלמידים להתקדם בקצב שלהם ובדרכם, ולהסתייע בתלמידים בוגרים בכך.
- מרחבי למידה WE LEARN: בתהליך הדרגתי אנו נקדם יצירת מרחבי למידה שישרתו את "פסי הלמידה" האישיים והקבוצתיים, יאפשרו לכל תלמיד מגוון מצבי למידה, תוך פריצת גבולות הכיתה ושימוש אחר במרחבי פנים וחוץ.
- הערכה מעצבת: אחד הכלים המרכזיים לטיפוח הסקרנות ואהבת הלמידה, כמו גם הוויסות והאחריות העצמית, הוא כלי ההערכה המעצבת. בתוך כך מרחב הנביטה שם דגש על השימוש בכלים של הערכה עצמית והערכה מעצבת מבוססת מיומנויות, המצויים בשימוש נרחב במערכות החינוך המובילות בעולם.
מסגרות הלמידה במרחב הנביטה
שאלות ותשובות ראשוניות הקשורות למרחב הנביטה
בפרק זה ננסה לתת מענה מספר שאלות מרכזיות שהעלו הורים עד כה ביחס למרחב הנביטה:
מתי יחל יישום המבנה הפדגוגי והארגוני של מרחב הנביטה?
המבנה הארגוני יכנס לתוקפו החל מתחילת שנת תשפ"ג בחודש ספטמבר 2022. המשמעות היא שהחל מתאריך זה יהפכו התלמידים לתלמידי מרחב הנביטה במתחמים השונים (הדר, מטו"ס, אחוזה).
מתי יתבצע ערבוב הכיתות במרחב הנביטה?
למעשה בשתי "תחנות":
- הראשונה – עם המעבר למרחב הנביטה – בין כיתה ד' לכיתה ה' (למעט כיתות ד' העוברות בשנת תשפ"ג בלבד).
- השנייה במעבר לתחילת כיתה ז' – עקב הצטרפות תלמידים חדשים מבחוץ. אז גם תחולק כל כיתה לשתי קבוצות חונכות.
בנוסף, מעבר לכיתה השכבתית ולקבוצת החונכות שלהן כל תלמיד יהיה משוייך, הוא יהיה גם חלק מקבוצה רב-גילית שבה יתקיימו פעילויות חוצות-גילים, בדגש הממד החברתי. דבר זה יאפשר גם את היתרונות שברב-גיליות, ויקדם את העזרה והתמיכה ההדדית.
מהו משך ימי הלמידה ושנת הלימודים?
כאמור – הלימודים במרחב הנביטה מתקיימים במהלך חמישה ימים בשבוע בכל המתחמים, בין השעות 08:00 ל 14:00 ועד לתאריך ה 20 ביוני בכל שנה (בדומה לחטיבות הביניים עד כה).
האם הכיתות של התלמידים העולים לכיתה ו’ בתחילת תשפ"ג, והעולים לכיתה ח’ - יעורבבו גם הן?
לא. בשכבות גיל אלה בלבד, יידחה מהלך הערבוב בשנה – קרי – הכיתות בשכבות אלה תשארנה במרקם החברתי המקורי, והן תעורבבנה רק בתחילת כיתה ז' (עבור העולים לכיתה ו' בתשפ"ג) ,ועבור העולים לכיתה ח' בשנת תשפ"ג – יתבצע הערבוב רק עם המעבר לבית בירם למרחב ההנצה בתחילת שנת תשפ"ד.
זאת על מנת למנוע מצב שבו כיתות אלה יתערבבו בכל שנה (תשפ"ג ותשפ"ד). המשמעות המעשית היא ששכבות אלה (בלבד) תשארנה כאמור במרקם החברתי של כיתות המקור.
מניין אמור תלמיד לדעת איך לנהל למידה באופן עצמאי?
פיתוח המיומנות הזו היא אחד מתפקידיו המרכזיים של מרחב הנביטה, כחלק מכישורי הלמידה לאורך החיים. במסגרת מרחב הנביטה אנו מפתחים כלים שיסייעו למורים להנחות את התלמידים בלמידה עצמאית ולסייע להם לפתח את מיומנויות הוויסות העצמי של הלמידה. בתוכם ילמדו ויתנסו התלמידים בהגדרת מטרות הלמידה, תכנון משכי הלמידה העצמית, בקרה תוך כדי ביצוע, משוב ושיפור.
איך נבטיח שבלמידה הרב-תחומית לא יחמיצו התלמידים הכרות עם בסיסי ידע חשובים?
הלמידה הרב תחומית מעוגנת בעקרונות של ליבה במדעי הטבע ובמדעי הרוח והחברה שנוסחה וקיבלה תקפות במסגרת תוכנית המארג, בהם צבר בית הספר נסיון של כ 10 שנים. כל פרויקט רב תחומי נבנה במסגרת של מושגים, עקרונות, תמות ושאלות גדולות המופיעים במסמכי הליבה.
מה יקרה לתלמידי כיתה ח’ בתום תשפ"ב, שלא עברו את החוויה של "להיות הכי גדולים" בחטיבה?
תלמידי כיתות ח' יחוו שלב מעבר והסגל החינוכי יסייע להם וילווה אותם בהתמודדות עם שנת המעבר על כל היבטיה תוך יצירת סדר יום שמכוון לתהליכי סיום ופרידה מהחטיבה והכנה מיטבית לעלייה למרחב ההנצה.
מה יקרה בנושא מרחבי הלמידה?
עיקר השינוי בהיבט זה יהיה קשור בצורך ליצור מגוון רחב יותר של מרחבי למידה ללמידה אישית, בדגש הפס האישי. לצורך כך אנו נפתח מרחבי WE LEARN עם מגוון אפשרויות ישיבה ביחידים ובקבוצות, בכלל הסניפים.
איך יתמודדו התלמידים עם קבוצות רב גיליות?
כל תלמיד יתנסה ביחסי גומלין בקבוצת השייכות הגילית שלו במסגרת קבוצת חניכה הממוקדת בפרט וכיתת הלימוד הקבועה שלו. המסגרת הרב גילית תעודד אינטראקציות (כמו בחיים) בעיקר בהיבט החברתי תחילה, כאשר ההיבט הלימודי יקבל בעיקר ביטוי בפס הלמידה האישי. כל זאת בהדרכת מורים כך שהבתים הרב- גיליים ישמשו בעיקר כאימון לפיתוח מיומנויות חברתיות.
מדוע לקיים שבוע למידה בן חמישה ימים? האם זה לא ישפיע באופן שלילי על יכולת עמידת התלמידים בחומר?
מהלך זה הינו המינימום האפשרי מתוך גישה רחבה הרבה יותר שתוקפה במערכות החינוך המובילות בעולם (סינגפור, פינלנד, קנדה ועוד) הקרויה Teach Less – Learn More. על פי גישה זו, שהיינו עדים לה גם במהלך תקופת הקורונה, ניתן להגדיל את אפקטיביות הלמידה ויעילותה באמצעות הפחתה מסויימת במשך ימי הלמידה, לטובת הגדלת יחס החניכה – ומתן אפשרות לעבודה בקבוצות קטנות יותר. כך למשל, ממוצע משך יום הלימודים בסינגפור הוא 5 שעות – לאורך חמישה ימים בשבוע. בפינלנד מדובר על 5.5 שעות. כאמור, אנו נשתמש בשעות שנחסכו על מנת להגביר את החניכה והליווי האישי לתלמידים.
איך מעודדת ההערכה המעצבת את התלמידים למצוינות והישגיות?
ההערכה המעצבת מתאפיינת בדיאלוג ובמשוב מתמיד מן הסביבה. לפיכך היא גורמת ללומד להתקדם ולהתפתח בלימודיו ולהציב לעצמו אתגרים כדרך קבע. תלמיד שלומד להציב לעצמו אתגרים ולעמוד בהם הוא גם תלמיד שלומד להצטיין, מתוך בחירה והנעה פנימית.
האם תוספת שעות הרוחב (כגון 3 מורים על שתי כיתות) לא תיצור לבית הספר תמריץ "לחסוך על גב התלמידים" ולהשתמש בשעות האלה כמורים מחליפים?
לא. בית הספר רואה בזה מהלך פדגוגי מהותי, בו טובת התלמידים עומדת לנגד עיני כולנו. שעות הרוחב האלה יסומנו במערכת באופן גלוי לתלמידים, למורים ולהורים, ובית הספר יהיה מחוייב לשבץ את כמות המורים המתחייבת בשעות הרוחב.
במידה ומורה תיעדר מהלימודים, גם אם בשעה מסויימת היא היתה אמורה לשמש כמורה שלישית בין שתי כיתות, ידאג בית הספר למורה מחליפה, וימלא את מחוייבותו למכסת המורים בחלון זמן זה.
האם יישמר מספר התלמידים הקטן בכיתות?
ככלל – שימור יחס חניכה גבוה דורש המשך עבודה בכיתות בעלות מספר תלמידים קטן (למול כ 35-40 תלמידים בכיתה במרבית החינוך הציבורי). בכיתות בהן תתבצע הרחבה של המרחב הפיזי, והגדלת יחס החניכה (באמצעות שילוב יותר שעות רוחב בתוך המערכת) אנו נוסיף עד שני תלמידים נוספים לתקן כל כיתה. התוספת הזו (שתתקיים בכיתות ה' ו'ו בלבד) תתאפשר בשל הגדלת המרחב הפיזי ומידת תשומת הלב של מורים ביחס לתלמידים, ותסייע לבית הספר לממן את המהלך היקר של ההרחבה הפיזית של הכיתות ושינוי הריהוט.
בצד זה – צעד זה יתרחש בהדרגה, ורק בכיתות בהן המרחב הפיזי יגדל בלפחות 12% ביחס למרחב הקיים.
לא נגדיל את התקן בכיתות טרם שיגדל בהן המרחב הפיזי לפחות בשיעור זה, גם אם ישתפר בהן יחס החניכה.
כאמור – מהלך זה יתרחש בכיתות ה' ו'ו בהן תתבצע ההרחבה בלבד, כך שבמקרים אלה התקן ישתווה לזה הקיים בכיתות ז' וח'.
האם יחול שינוי בשכר הלימוד בעקבות המעבר לתכנית החדשה?
- על אף העובדה שהתכנית דורשת מבית הספר השקעה משמעותית מאד בתשתיות ובריהוט על מנת לאפשר את מרחבי הלמידה, שכר הלימוד אינו צפוי להשתנות בעקבות כך, וישאר על כנו. התכנית גם תבוצע מבלי שהיא תגרע מכמות שעות המורים (שחלקן ייפרס מחדש במסגרת סדר היום החדש ושינוי יחס החניכה).
- ללא קשר לתכנית, במידה ויחולו שינויים ברמה הלאומית שישליכו על הסכמי השכר עם המורים, נידרש לערוך שינויים בשכר הלימוד בהתאם. מהלך כזה, ככל שיתרחש, אינו קשור כאמור למימוש תכנית הריאלי 2030.