מרחב ההנצה – כיתות ט‘-י’ בבית בירם:

הראשון מבין מרחבי החטיבה העליונה – ההנצה והפריחה, הוא מרחב ההנצה – המהווה חיבור של כיתות ט' ו – י'. תקופת ההנצה תאפשר מרחב משמעותי לבירור וגיבוש כיווני ההתפתחות האישיים של התלמידים לצד יצירת רוחב אופקים, המהווה מרכיב נדרש כל כך במציאות של ימינו.
במרחב ההנצה מקבלים התלמידים ההזדמנות להתנסות רחבה במנעד תחומי הדעת – טרם בחירת המקצועות הראשיים. התנסות כזו מאפשרת את הרחבת האופקים לצד העמקתם. ההיגיון הפדגוגי של מרחב ההנצה דומה במידה מסויימת לרעיון הקולג' בארה"ב – המאפשר חשיפה רחבה שתסייע בהמשך גם לטיוב הבחירה. בדרך זו מאפשר מרחב ההנצה מעבר חלק יותר בין מרחב הנביטה הממוקד בלמידה בינתחומית ורב-תחומית, לבין המעבר לעולם ההתמקדות וההעמקה בכל אחד מתחומי הדעת, המאפיין את הלימודים התיכוניים ואת הבגרויות.

תווך המעבר הזה מחזק את תחושת המסוגלות של התלמידים ומסייע להם לווסת את הלחץ הלימודי והרגשי של המעבר לעולם פדגוגי אחר. במצב החדש עוברים תלמידי מרחב ההנצה טעימה התנסותית מתוך מרבית התחומים המרכזיים, אשר מעניקה להם את הכלים לבצע בחירות יותר מושכלות בתחומי הדעת הראשיים, ולהעמיק את יכולתם של התלמידים ללמוד מתוך אחריות ולהתנהל במרחב של חירות גדולה יותר.

הערכים המרכזיים במרחב ההנצה:

ממודל I, למודל T ולמודל π:

אחד הערכים החשובים העומדים בבסיס מיסודו של מרחב ההנצה מגולם במעבר שחל בעשורים האחרונים בין גישה המקדמת מומחיות עומק דיסציפלינרית המגולמת באות האנגלית I כמטאפורה, לבין גישה המקדמת רוחב אופקים – הקו העליון המאוזן באות T, בצד יכולת העמקה;

בצד הביקורת על גישת ה I הקלאסית, שגורמת בראי המבקרים לצרות אופקים, גם הגישה המקדשת רוחב אופקים באופן בלעדי זוכה לביקורת בכך שהיא יוצרת מצב שבו האדם יודע "מעט על הרבה דברים", במקום לדעת הרבה על דבר אחד בגישת ה I הדיסציפלינרי. במצב זה – רוחב האופקים (הנעדר את ההעמקה התחומית) עלולה להוביל את האדם לשטחיות – Generalist .

על רקע זה, רווחת יותר ויותר בעולמות החינוך והתעסוקה גישה משולבת, הקרויה "מודל ה T". בגישה זו, חשוב מאד שלבוגר מערכת החינוך יהיה רוחב האופקים שיאפשר לו לקדם בין השאר חדשנות בראי החיבור הבין-תחומי, בצד מומחיות עומק, המעידה בעיקר על קיומה של היכולת להעמיק בתחום מסוים – גם אם בהמשך יידרש להעבירה לתחום אחר אותו ילמד לעומק כלומד לאורך החיים (Life Long Learner). בראי גישה זו – מודל המתאר יותר את הזיקה שבין מרחבי ההנצה והפריחה בבית הספר הוא מודל הפאי π– המתאפיין בשני תחומים ראשיים שבהם התלמיד בוחר להעמיק. גישת היסוד של מרחב ההנצה, נובעת מהצורך להרחיב את האופקים ולחזק את הבנת הזיקות בין התחומים השונים לצד ייחודו של כל תחום, כיסוד לשילוב המקצועות הראשיים בראייה רב-תחומית מכיתה י' והלאה.

איך נדע שהצלחנו במרחב ההנצה?

ישנם מספר מרכיבים חשובים שיהוו עבורנו אמת מידה להצלחת המהלך במרחב ההנצה:

למידה לבד ובקבוצה מתוך הנעה פנימית: כחלק ממרכיבי היסוד הדרושים לצמיחתם של בני אדם הלומדים לאורך החיים יקדם מרחב ההנצה את ההנעה העצמית של התלמידים ללמידה המבוססת על מודעות עצמית וסביבתית רחבה.

רוחב אופקים ויכולת הבחירה: לב ליבו של מרחב ההנצה הוא במנעד הרחב של התחומים אליהם ייחשף כל תלמיד במרחבי בחירה שונים, לצד ההיכרות עם מגוון זוויות המבט שהם מזמנים. אנו נרצה לאמוד את רוחב האופקים המתהווה בדרך זו ואת התפתחותו, כחלק מאמת המידה להצלחת מרחב ההנצה.
יכולת היצירה המשותפת בקבוצות: היכולת של התלמידים להיות שותפים ליצירה אישית וקבוצתית משותפת היא יסוד מרכזי שיבוא לידי ביטוי במרחב ההנצה. היכולת הזו תהווה גם אמת מידה להצלחתו.
ממעורבים למשפיעים: המעבר מטיפוח המעורבות החברתית שבמרחב הנביטה, לטיפוח ההשפעה (אקטיביזם) החברתית במרחב ההנצה היא אמת מידה חשובה שנרצה לפתח ולהעריך.

אז איך בעצם זה מתבצע?

להלן כמה מרכיבים שבהם יתאפיין מרחב ההנצה:

המעון הבטוח של כיתות האם: בתחילת מרחב ההנצה יעורבבו התלמידים שהגיעו מהסניפים וישובצו מחדש ב 15 כיתות-אם, כאשר בכל אחת מהן כ 29-30 תלמידים. זאת על מנת להשאיר מקום למספר תלמידי פנימייה שיצטרפו לכל כיתה בתחילת כיתה י' – מבלי שנידרש לערבב את הכיתות שוב. כך למעשה תשמרנה קבוצות – האם האלה לאורך כל ארבע שנות בית-בירם, כאשר בכיתה ט' תזכה כל כיתה כזו גם במרחב פיזי משלה בבניין וולפסון המרווח. מצב זה – של קליטת התלמידים בכיתת אם פיזית הוא שונה מדפוס הקליטה בקמפוס הפתוח המאפיין את בית-בירם כיום, ויסייע לתלמידי כיתה ט' במעבר ובקליטה החלקה בבית – בירם.

למידה רב-תחומית באשכולות בחירה: בכל תקופת לימוד יחשפו התלמידים לתחומים שונים בשלושה אשכולות מרכזיים – רוח, מדעי הטבע וחברה. הלמידה בכל אשכול תהיה ע"פ "תמות" – נושאים גדולים, שישלבו 2 תחומי דעת מרכזיים באשכול. כל תלמיד יבחר תמה אחת בכל אשכול בכל תקופה. הלמידה התמתית הזו תאפשר להכיר את הנושא ממגוון זוויות מבט בראייה כולית הקושרת את הלמידה לחוויות החיים ולמורכבות המציאות בימינו, לצד ההזדמנות להכיר את הייחודיות של כל אחד מתחומי הדעת.
שבועות מבעים ומשפיעים: בעזרת חשיפה לתחומי המבע במסגרת של שבועות ממוקדים, ייחשפו התלמידים לסוגיות חברתיות ויתנסו במיומנויות בסיסיות מתוך תחום מבע אחד לבחירתם – כגון צילום, תיאטרון ויזמות. שבועות המבעים יעניקו לתלמידים כלים נוספים להבעת עמדתם או לחשיבה על יוזמות לפיתרון אתגרים חברתיים, ככר להתפתחותו של האקטיביזם החברתי. החשיפה לתחומים תשלים את החשיפה למקצועות הראשיים העומדים לבחירת התלמידים.

סדנאות: במהלך השנה תתקיימנה מספר סדנאות לפיתוח מיומנויות חיים; קבלת החלטות, ניהול זמן, התנהלות פיננסית, זוגיות, פרזנטציה אפקטיבית, עבודת צוות ועוד.
ראשיים ברוח ההנצה: התלמידים יבחרו את המקצועות הראשיים בסוף כיתה ט', על יסוד ההתנסות הראשונית והחשיפה הרחבה לה הם זכו בכיתה ט'. תכנית הלימודים במקצועות הראשיים בכיתה י' תותאם לרוח מרחב ההנצה. בשנה זו הם יעמיקו את הבנת הסיבות ללמידת התחום, יחוו את ביטוייו המעשיים, ילמדו את מושגי היסוד שבו, ויבצעו פרויקט מעשי שיהווה בסיס ליצירה בתחום.

שאלות ותשובות ראשוניות הקשורות למרחב ההנצה

בפרק זה ננסה לתת מענה לשאלות מרכזיות שהעלו הורים עד כה ביחס למרחב ההנצה:

מתי יחל יישום המבנה הפדגוגי והארגוני של מרחב ההנצה?

המבנה הארגוני יכנס לתוקפו החל מתחילת שנת תשפ"ג בחודש ספטמבר 2022. המשמעות היא שהחל מתאריך זה יעלו תלמידי כיתה ט' לבית בירם ויהפכו לתלמידי מרחב ההנצה.

תלמידי כיתה י' של שנת תשפ"ג (שיעלו גם הם מהחטיבות), יחלו בשנת לימודים משולבת, שתהווה מודל מעבר מאוזן בין תכנית הלימודים הקיימת היכן שנדרש (שכן הם לא התנסו בתקופת ההנצה בכיתה ט'), לבין תכנית הלימודים החדשה היכן שניתן.

מתי יתבצע ערבוב הכיתות?

בתחילת מרחב ההנצה (כיתה ט') יעורבבו התלמידים שהגיעו מהסניפים וישובצו מחדש ב 15 כיתות-אם, כאשר בכל אחת מהן כ 29-30 תלמידים. זאת על מנת להשאיר מקום למספר תלמידי פנימייה שיצטרפו לכל כיתה בתחילת כיתה י' – מבלי שנידרש לערבב את הכיתות שוב. כך למעשה תשמרנה קבוצות – האם האלה לאורך כל ארבע שנות בית-בירם, כאשר בכיתה ט' תזכה כל כיתה כזו גם במרחב פיזי בבניין וולפסון המרווח. מצב זה – של כיתת אם פיזית, הוא שונה מהמצב בבית-בירם כיום, ויסייע לתלמידי כיתה ט' במעבר.

מה יהיה מודל חינוך הכיתות?

כאמור – עם ההגעה למרחב ההנצה תיווצרנה כיתות חדשות המכילות תלמידים מכלל הסניפים. כמות התלמידים בכיתה תהיה מעט קטנה יותר מכמות התלמידים שהיו בחטיבות (29-30 תלמידים) על מנת להשאיר מקום לתלמידי הפנימייה שיצטרפו בכיתה י'. כל כיתת אם כזו תלווה על ידי מחנכ/ת במשך שנתיים – קרי במהלך כל מרחב ההנצה. עם המעבר למרחב הפריחה (תחילת י"א) יוקצו לכיתות מחנכים חדשים. עדיין – גם במרחב הפריחה תשמרנה קבוצות התלמידים שנוסדו במרחב ההנצה.

מה יקרה בנושא מרחבי הלמידה?

כאמור – תלמידי כיתה ט' יגיעו למרחב ההנצה לתוך כיתות אם פיזיות מרווחות בבניין וולפסון.

בית בירם בנוי כבר כיום כקמפוס בעל מגוון מרחבים, ואנו מתכוונים אף להוסיף מגוון מרחבי למידה הן בספרייה והן בקמפוס מדעי הרוח והחברה שיוקם במבנה האוניברסיטה הפתוחה. כך למעשה יוכלו תלמידי מרחב ההנצה להתנסות בביטחון שבכיתות האם, בצד ההתנסות ברוח העושר שבקמפוס – במצבי למידה מגוונים.

האם הם לא צעירים מדי לעלות לבית בירם בכיתה ט? איך זה ישפיע על תלמידי כיתה י’?

שאלת הגיל הצעיר היא אופיינית לתקופות מעבר: לשמחתנו – לשאלה זו ישנה תשובה המתוקפת במספר רב מאד של מערכות חינוך בארץ ובעולם – הבנויות על מודל של קמפוסים ארבע – שנתיים כאלה. בישראל לומדים בקבוצות גיל כאלה מזה שנים רבות בחינוך ההתישבותי, בעיר רמת – גן, בקצרין ועוד. זוהי למעשה גם קבוצת הגיל (ט'-י"ב) אליה מתייחס משרד החינוך כ"תיכון".

מודל זה מקובל כמובן גם במדינות רבות בעולם, ואף יושם בבית הספר הריאלי במשך שנים ארוכות משחר היווסדו (טרם הקמת חטיבות הביניים).

במלים פשוטות, אנו סמוכים ובטוחים שלאחר השנה הראשונה בה ייושם המודל – הוא ייראה מאד טבעי גם מבחינת הגילים. בצד זה – אנו מעצבים את מרחב ההנצה כך שיהווה כר חם ובטוח לקליטת תלמידי כיתה ט', ובכך גם ירכך עבורם את המעבר שהיה חד יותר בעבר.

מה ההשלכות של הצטרפות כיתות ט‘ על כיתות י’?

מודל מרחב ההנצה יוצר למעשה איזון חדש בבית – בירם, שלראייתנו תהיה לו השפעה חיובית גם בהיבט הזה:

בשנת תשפ"ג – זו תהיה השנה היחידה בה תעלינה שתי השכבות ביחד לבית – בירם. במצב זה יהיה להן טבעי יותר לשמר את הקשר שנוצר ביניהן עוד בחטיבות, מה גם שהן תהווינה חטיבה חברתית אחת בעלת צוות חינוכי וניהולי משלה, ובעלת הגיון פדגוגי שלם.

מעבר לכך – חלוקת בית בירם לשני מרחבים פדגוגיים דו-גיליים, משנה גם את המאזן החברתי: במצב החדש הזה, לא יהיו עוד תלמידי כיתה י' "הקטנים", ותלמידי י"ב "הגדולים" אלא שיווצרו שני מבנים חברתיים דו-גיליים, שישאבו גם חלק מהחוסן החברתי מעצם היותם יחד.

איך תיראה הלמידה של כיתות י’? האם יבחרו מגמות?

בכיתה י' אכן יחל הלימוד במקצועות הראשיים, אותם יבחרו התלמידים סמוך לתום כיתה ט'. כאמור – מהלך הבחירה יהיה מודע יותר בקרב התלמידים, בעקבות ההיכרות והחוויה הראשונית של תחומי הדעת אותה יספק להם מרחב ההנצה במהלך כיתה ט'. עדיין – המקצועות הראשיים ילמדו בשנה זו ברוח מרחב ההנצה, תוך התמקדות בסיבות ללמידת כל תחום והקשר שלו לעולם המעשי, ביצוע פרויקט יישומי, והיכרות עם מושגי היסוד של התחום. בחלק ניכר ממקצועות החובה (תנ"ך, אזרחות, ספרות, לשון, היסטוריה) תמשך למידת התמות הרב-תחומית גם במהלך כיתה י' (לאורך סמסטר אחד או שניים). אנו גם נמשיך לקיים את סדנאות המיומנויות במהלך שנה זו.

למה בית הספר איננו שוקל לדחות את מהלך המעבר בשנה נוכח החסכים החברתיים שהשכבה המדוברת נדרשה לחוות בתקופת הקורונה?

שאלה זו, שעלתה בשיחות שונות שהתקיימו לאחרונה עם הורים לתלמידי כיתות ז' בסניפים בנושא השלכות תכנית "הריאלי 2030", היא חשובה ולהלן מספר הבהרות הקשורות אליה: